מהי אהבה?
מהי הכלה?

החברה האנושית (במיוחד המערבית) עושה שימוש כה נרחב במילה אהבה,
עד כי משמעויות כה רבות בה עוותו עד היסוד.

בצורתה המעוותת ביותר, עושים אנשים שימוש במילה אהבה כדי לציין תשוקה של האגו.
תשוקה, לא במובן של passion אלא במובן של Lust.
אדם אוהב חפץ, כי הוא רוצה שיהיה שלו,
אוהב אשה כי הוא רוצה לבעול אותה (בחרנו מילים),
אוהבת גבר כדי לאחוז בו,
ועוד כהנה וכהנה.
זו ודאי לא אהבה.

המושג "התאהבות" כפי שרובנו מחשיבים אותו,
נקרא באנגלית Falling In Love, ולא בכדי,
כי זו בעצם נפילה.
כי כאשר אדם נתון במצב זה, הוא בעצם מאבד את עצמו, את עצמיותו.
הוא יוצא מהמרכז הפנימי שלו, וחי מרכז אחר,
ולמרות כל התיאורים הספרותיים הרומנטיים,
הוא בעצם מכניס עצמו למצב של תלות רגשית.
כאשר אדם נתון בתלות רגשית, הוא מאבד את עצמאותו הרגשית, את החופש שלו.
הוא מאבד את כושר ההתנהלות שלו, את כושר ההערכה האובייקטיבי.
עבור הטנטריקה, החופש הוא המושג האולטימטיבי.

אהבת אמת אינה זקוקה לבן/בת זוג. היא מאפשרת את קיומם,
היא מאפשרת את חיינו עימם באופן מוצלח,
אך היא מתקיימת כמצב באופן עצמאי.
כתבנו על כך ארוכות באחד המאמרים בניוזלטר שלנו לא מזמן.
אהבה שאינה פועל (כדוגמת "אני אוהבת אותו"),
אלא הינה מצב, state of being אשר בו נמצא אדם כלפי כל היקום.

להיות באהבה, מאפשר לאדם להיות עצמאי מבחינה רגשית,
כיוון שאינו תלוי בנשוא אהבתו.
כאשר אדם עצמאי מבחינה רגשית והוא מתנהל באהבה כמצב קיומי,
הוא נמצא בדרגת הבשלות הגבוהה ביותר שיכולה להיות כדי לקיים זוגיות.

אם כך, האם אהבה יכולה להסתיים? האם היא יכולה להתעצם עקב משבר?

גם כאשר אדם נמצא באהבה, הוא עדיין מעדיף היות עם אחד על פני האחר,
עדיין יש לו העדפה לריחו של פרח אחד ולא שני,
במיוחד אדם שאינו מואר (וזה באופו מעשי, כולנו).

המצב הבסיסי של כל אחד ואחד מאיתנו הוא הלבד.
כל אחד מאיתנו הולך בנתיב חייו לבד את דרכו הרוחנית.
לאורך הדרך, נוצרים מפגשים,
נשמות נכנסות, הולכות עימו כברת דרך, ובשלב מסויים עוזבות.
מפגש כזה יכול להיות 5 דקות, 5 שעות, 5 חודשים או 50 שנה,
חלק מהמפגשים הללו נתפסים על ידנו כחיוביים או שליליים,
אבל לכל אחד מהמפגשים הללו יש תפקיד!
אנו פשוט לא מסוגלים בחלק מהפעמים להבין, מה התפקיד של מפגש זה?
מה הוא בא ללמד אותנו? איך הוא יכול להפוך עבורנו הזדמנות לעליית מדרגה?
[מזכיר לנו בחיוך סרט שראינו לא מזמן, לא זוכרים את שמו,
ובו אשה שזמן רב מאד לא מצליחה לעבור טסט כי היא חסרת בטחון עצמי ואמונה בעצמה.
יום אחד בשעור נהיגה, המורה יורד רגע מהרכב, ונכנס לרכב אדם חמוש בסכין,
תחת איומי הסכין הוא דוחף אותה לנהיגה מטורפת ברחובות העיר ואז בורח,
אבל משאיר אותה נהגת מעולה עם בטחון עצמי בשמיים.
קלאסיקה.]

כך, שגם כאשר אנו נמצאים באהבה,
אפשר שההתאמה שלנו לבן זוג תשתנה,
בין אם כי אנחנו השתנינו מבפנים, בין אם בן הזוג שלנו, או שנינו יחד.
במצב כזה, עשוי להיות רצון להתרחק.
(כמובן שתמיד יש מקום לנסות לשפר ולעזור, אך לא תמיד זה מצליח)
התחושה הארצית שלנו היא שהאהבה דעכה,
ברמה הקוסמית - התפקיד של אותה נשמה באינטראקציה עימנו פשוט הסתיים.
כל אחד מהמפגשים הללו נקבע מראש עוד לפני שהגענו לכאן...
כן יקירה...
דה ז'אוו...

בדיוק באותה מידה, אהבה עשוייה גם להתעצם, בהחלט גם עקב משבר.

עוד משחר ההיסטוריה הזוגית של שנינו, לימדנו את עצמנו, וקבענו את זה כחוק,
להפוך כל מצב קשה, כל משבר, להזדמנות לעליית מדרגה.
למדנו, שאין מצב, פשוט אין מצב, שלא נצליח לעשות את זה.
אנחנו הופכים בעקשנות כל אבן, לא מניחים ולא מוותרים,
בשקיפות, נכנסים אחד ל"קישקעס" של השני,
עד שאנו מוצאים איך נוכל להפוך את מה שקרה לארוע מעצים.
מתוך הידיעה הזו,
גם כאשר אתגר גדול ורציני ניצב בפנינו,
הידיעה שלא משנה מה יהיה - מה נעבור - זה יסתיים ביתרון,
מהווה עבורנו עידוד בלתי רגיל, מאפשרת לנו לראות זה את זה מעבר לים הרגשות המציפים,
לתת יד ביד גם בעת קושי, ולעמוד יחד באתגר.

כמה רחוק הלכנו, עד שנגענו בנושא ההכלה,
אבל חשוב היה להבין את הבסיס, את היסוד.
מה היא בעצם הכלה???
יסוד המים מאפיין את עולם הרגשות שלנו.
כאשר אדם מולנו נמצא במצב רגשי מציף, זו פשוט כמו הצפה של מים.
כאשר אנו מכילים, אנו בעצם כמו אדמה, שמכילה וסופגת את כל עודפי המים שניגרים עליה.
כדי לעשות זאת, אנו חייבים לוותר על המון אגו.
אנחנו חייבים לוותר על יסוד האוויר (הראש החושב מחשבות, המנתח, האנליטי, המפרש, המסביר)
לוותר על הצורך המיידי שלנו שמה שאנו שומעים או חווים יהיה הגיוני,
יסתדר לנו עם אמות המידה המוסריות, ההגיוניות,
לוותר על השיפוטיות שלנו גם כלפי האדם שמולנו וגם כלפי אחרים המעורבים בעניין,
לוותר על הצורך שלנו להסביר מייד מה קרה, מה יכול לקרות ועוד ועוד...
אנחנו חייבים לוותר על יסוד האש,
על הקופצנות הטבעית שיש לרבים מאיתנו, ישר להגיב, ישר לעשות,
לומר משהו, להיות באקשן,
אנחנו חייבים לוותר על יסוד המים,
על המעורבות הרגשית האישית שלנו,
היא רק תגרום להצפת יתר ולא תהיה שם שום הכלה.
לא לבכות עם... לא לכעוס על...

כדי להגיע למצב כזה, אדם חייב להיות רגוע ושליו עם עצמו,
אדם חייב להיות במרכז שלו, חסר כל תלות רגשית,
אחרת הוא לא באמת יכול לוותר על האגו, על כל היסודות המיותרים באותו רגע.
כאשר אדם אינו בטוח באהבה שלו, הוא תלוי בגורמים חיצוניים עבור אהבתו,
ואז אינו מסוגל להיות מכיל באמת,
כי בהכלה אמיתית אתה מוותר על הרבה מעצמך באותו רגע, מניח את עצמך בצד.
אדם שאינו נמצא באהבה אינו מסוגל להניח עצמו בצד באמת,
כי זה מסוכן, זה דורש יותר מידי.
אם הוא אינו שם והוא מכיל בכל זאת,
יהיה לכך אפקט מאוחר,
הוא יסבול מתופעות רגשיות ואפילו גופניות, כי ההכלה לא היתה אמיתית.
הרי כולנו בסה"כ רוצים להיות מובנים ונאהבים,
וכאשר אדם אוהב את עצמו באופן מוחלט, ונמצא באהבה ללא תלות בסביבה,
הוא יהיה נאהב בכל מקרה,
גם כאשר יניח לכמה זמן את עצמו בצד.

שנדע כולנו להיות באהבה,
שנדע להכיל את אהובינו,
אמן ואמן.

הנכם מוזמנים באהבה להשאיר כאן פרטים על מנת שנוכל לצרף אתכם לרשימת הדיוור שלנו.
אנו נשלח מידי פעם עידכונים לגבי פעילויות. אנו מבטיחים לכם כי כתובת המייל שלכם לא תועבר לשום גורם שהוא וכי לא נעשה בה כל שימוש מלבד לעדכן אתכם בפעילויות כל עוד תחפצו בכך.

כתובת האימייל:
שמכם:
מס' טל' נייד:
מין:	גבר אשה זוג
הערות, הארות, בקשות...:
נסו מילה שונה...	מסיבות אבטחת מידע, אנא הזינו את המילה המופיעה בתמונה.