ככל שאנו מתעמקים בכתביו של האיש המדהים הזה, גאון אדיר שהלך לעולמו בטרם עת (בגיל 36),
אנו מוצאים בו יותר ויותר אמירות שהן טנטרה טהורה. ונזכרים באמירתו של גוטאם בודהה,
"מאיזה כיוון שתטעם את האוקיינוס, תמיד תמצא שהוא מלוח".

בטנטרה יש המון עומק רוחני. חלק מרעיונות הטנטרה הבסיסיים ביותר קשים לעיכול.
הם פשוטים ביותר, הם יפים וקסומים, אבל אנחנו כבני אדם החיים כבר אלפי שנים בחברה ממסדית, הורגלנו ברעיונות כה שונים עד שקשה לנו להשתחרר מהם.
טנטרה הינה דרך החופש האמיתי ומתוך שכך, הינה גישה נון-קונפורמיסטית, לא ממסדית.
לעיתים רבות, דרכה של הטנטרה היא לטלטל, לזעזע, ולגרום בכך להתבוננות פנימית מעמיקה.
הפעם נעסוק באחד מעקרונות היסוד המהותיים ביותר של הטנטרה. זהו רעיון שקשה לעכל את כולו לחלוטין, וברור לנו, שנקבל תגובות נמרצות לגביו. אז מה? גם עבורנו אנו, חלקו קשה לעיכול ועם זאת, אנו מוצאים בו את היופי המדהים.

בסוטרה מיוחדת ביותר, שהיא בעצם שילוב של רעיון עם טכניקה (וטנטרה היא כולה טכניקה אחת גדולה), אומר שיווה לדווי (שאקטי) אהובתו:
הטוהר של הדרכים האחרות, הינו טומאה עבורנו. במציאות, דבר אינו טהור או טמא.

זהו אחד העקרונות היסודיים ביותר בטנטרה. על מנת להבין אותו לאשורו, חייבים לזכור קודם כל, שטנטרה אינה עוסקת במוסר. עבור טנטרה, מושג המוסריות כפי שאנו רגילים בו, אינו רלוונטי.
מעבר לכך, צריך לראות סוטרה זו מתוך הראייה הטנטרית, שהכל אחד - הבורא והבריאה, שהכל מקודש והכל לגיטימי, שהרי הכל אחד, ואם הבורא מקודש, אזי כל אטום ביקום הזה מקודש, גם האטומים של הזבל.

האמירה הזו מכוונת לכך שדרך ההתבוננות המקובלת ברוב הדרכים האחרות (דתות, זרמים, נקודות השקפה), יוצרת דואליות,
דיכוטומיה, פיצול לשניים, ובכך בעצם סותרות את עקרון האחד ואת השלמות שבבורא ובבריאה.

עבור טנטרה, היקום, הבריאה, הם שלמות ואחדות. הפיצול הדיכוטומי (דיכוטומיה=בעל שתי זרועות) הזה הינו תמיד תוצר אנוש.
ההפרדה בין טוב ורע, טהור וטמא, מוסרי ובלתי מוסרי, צדיקות וחטא, כולם מושגים יצירי אדם ואינם אמיתיים בכלל.
הרי הקביעה מהו טהור ומה אינו טהור היא עניין של אינטרפרטציה, של השלכות אישיות וחברתיות, של פחדים, ופעמים רבות היא כלי נשק בידי אלו המבקשים לעצמם כח ושליטה באחרים.
הרי מוסריות הינו עניין המשתנה מחברה לחברה, מסביבה לסביבה ואפילו מדור לדור. בסופו של דבר היא המצאה אנושית שאינה קשורה לעובדות. העובדות הינן פשוט עובדות ואינן קשורות להערכתן ולאינטרפרטציה שלהן.

סוטרה זו מלמדת שעצם השיוך, התיוג של משהו כ"טהור", יוצרת בהכרח דואליות. עצם האבחנה מחלקת. הרי לא ייתכן שיהיה צדיק קדוש, מבלי שיהיה כנגדו חוטא. קיום המושג צדיק תלוי בקיום המושג חוטא. והחברה - שואפת לעולם בו אין חוטאים ויש רק צדיקים וזה הרי לא ייתכן, כי אין האחד קיים ללא השני. הם תולדה של אותה אינטרפרטציה בדיוק.

טנטרה אומרת - העובדות הינן אמיתיות, האינטרפרטציה אינה אמיתית.
צריך להתבונן בדברים כפי שהינם ללא אינטרפרטציות. הטוהר והטומאה הינן ההשלכות שלנו על המציאות.
והסוטרה מציעה דרך התבוננות כזו כטכניקה פשוטה ועוצמתית ביותר, אך כמובן, קשה ביותר לביצוע.
אנו כולנו כה מורגלים, (איזה מורגלים? זה בדמנו!) לחשיבה ואוריינטציה דואלית, דו-ערכית, עד שאיננו מודעים כלל לנטייתנו ליצור גינוי וצידוק.
אנו מעריכים יופי של גבר או אישה ובעצם יוצרים בהכרח גם את הגבר והאשה ה"מכוערים". ובאיזה אדם אין איז שהוא יופי פנימי מדהים?

עיקר העניין הוא בכך שכאשר אנו יוצרים את החלוקה החיצונית, אנו יוצרים במקביל גם את החלוקה הפנימית בתוכנו. אנו יוצרים קונפליקט, מתרחקים מהאחדות והשלמות הפנימית.
גם עם העולם הרגשי אנו עושים זאת. אם אנו מכנים עצב או כעס כ"רעים", כאשר נהייה אנו במצבים אלו, נלקה את עצמנו ולא נקבל את עצמנו כפי שאנו. ה"רשע" כועס וה"צדיק" מנסה להרגע. והרי הם אותו אחד... ואנו כמובן, רוצים להזדהות עם הקדוש ולא עם הרשע, ומגבירים את המאבק הפנימי.
במצב כזה לא יהיה לנו שקט פנימי, לא נוכל לקבל את עצמנו כפי שאנו.

בעבודתנו עם אנשים, כשאנו מתבוננים באדם שאינו מקבל את עצמו כפי שהינו, יציר הבורא מושלם מעצם היותו, נגלה שחוסר הקבלה העצמית נובע מאמות מידה מוסריות של "טוב" ו"רע" אשר בהכרח אינן נכונות. כאשר אדם מסכים להפתח לרעיון הזה, שאין טוב ורע ושהוא אינו צריך לעמוד בסטנדרטים מוסריים של אף אחד (ועם קצת עזרה של אהבה חיבוק וטכניקות) הוא זוכה בשלווה ורוגע, בשחרור מדהים. לעיתים, בחיים חדשים ממש.

טנטרה אומרת - אל תחלק ואל תהייה מחולק. אל תגנה או תפסול. אל תתייג כ"טוב" או "רע". פשוט התבונן בעולם, אל תנסה לפרש מה הוא.
קבל כל דבר כפי שהוא בלי השוואה ובלי הערכה.
הקושי מתעורר כאן באופן טבעי. "רגע, אז מה קורה עם גנבים, אנסים, נשיאים לשעבר?..." מה? גם לגבי אלו לא לתייג ולא להעריך? וטנטרה אומרת לא! גנב הוא גנב, זו עובדה. אבל השיוך של טוב או רע כבר חורג מהעובדות.
זה באופן טבעי לא מתקבל בקלות (אנו לא חריגים בעניין זה). אבל חייבים להבין, זה לא שטנטרה מצדיקה גניבה או אונס וכו', היא פשוט נמנעת כעקרון מהערכה ושיפוט מוסרי של העובדות. וזה בהחלט קונספט שקשה לקבל.

הרעיון הינו שזו בעצם טכניקה שתסייע בידך ליצור אחדות פנימית. הרי לעולם אין לדעת, הזונה והכומר שניהם חלק מאותה הדרמה, נעים על פני אותו הציר במקומות שונים ובלתי קבועים.
בעצם, קשה לחברה לקבל רעיון כזה גם מפני שהצלחתו בעצם נוטלת את העוקץ מבעלי עמדות הכוח וההשפעה.
איזו עמדת כוח תהייה להם מבלי שיהיה גינוי למיניות? למראה כזה או אחר? לחופש ההתנהלות האישי הנקרא בפיהם "הפקרות"?

סיפור מקסים מסופר במסורת הטאו, אודות איכר אחד שהיה לו סוס פראי יפיפה, יקר ערך.
לימים, ברח הסוס. אמרו לו אנשי הכפר, "איזה ביש מזל הוא". והוא רק אמר להם "אולי...".
למחרת, חזר הסוס בחברת עדר סוסים כמותו. "איזה מזל נפלא הוא" אמרו לו אנשי הכפר. "אולי...", השיב להם.
בנו של האיכר ניסה לרכב על אחד הסוסים, נפלא ושבר את רגלו. "איזה ביש מזל" אמרו אנשי הכפר. "אולי...", לא איחרה התשובה לבוא.
למחרת, באו אנשי המלך לגייס צעירים לצבא, למלחמה, אך את בנו הפצוע של האיכר לא גייסו. "איזה מזל נפלא" אמרו אנשי הכפר. והוא כתמיד - "אולי".
וכך זה כמובן נמשך ונמשך...
והסיפור רק בא להמחיש שהכל, אבל הכל, עניין של אינטרפרטציה אישית.

ולמי שרוצה לקבל גירסה מודרנית מדהימה (ויש עוד אלפי סיפורים כאלו),
זוכרים את התקפת הטילים של ארגון "אל קעידה" על מטוס ארקיע במומבסה לפני 6 שנים?
קראו אם כן את הסיפור שבקישור, ונסו לדמיין לעצמכם את הכעס והרוגז שחוו הנוסעים שעוכבו בתוך המטוס על המסלול עקב רישום יתר של נוסעים והמטען העודף, את מפח הנפש והרוגז שהיה בין הקברניט ומגדל הפיקוח, את הכעס והרוגז של סוכני הנסיעות ונציגי החברה והמלון על כל סיפור הקצאת והכנת החדרים... והאם כל אלו היו "רעים"?
האיכר שלנו היה אומר "אולי...", וחייהם של 500 ישראלים ניצלו.

ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את מכבי 88-75 על ברצלונה...            דיינו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנכם מוזמנים באהבה להשאיר כאן פרטים על מנת שנוכל לצרף אתכם לרשימת הדיוור שלנו.
אנו נשלח מידי פעם עידכונים לגבי פעילויות. אנו מבטיחים לכם כי כתובת המייל שלכם לא תועבר לשום גורם שהוא וכי לא נעשה בה כל שימוש מלבד לעדכן אתכם בפעילויות כל עוד תחפצו בכך.

כתובת האימייל:
שמכם:
מס' טל' נייד:
מין:	גבר אשה זוג
הערות, הארות, בקשות...:
נסו מילה שונה...	מסיבות אבטחת מידע, אנא הזינו את המילה המופיעה בתמונה.

 

 

 

בן: 054-4655868       אפרת: 054-4818771       be@benefrat.org             כל הזכויות שמורות © לבן ואפרת, 2006-2010.