לאחרונה פינינו לנו זמן לעיסוקים רבים ושונים.
בין היתר, פינינו את הזמן לעבד את האדמה ולסדר גינה קטנה בבית החדש.
ייחוד רב יש בה, בעבודה בגינה.
וכתמיד - הזדמנות ללמוד שיעור או שניים מהטבע.
זרעי עץ תמר בני אלפיים שנה. התדהמה היתה גדולה,
כאשר זרע שנזרע ב 2005 באדמת קיבוץ קטורה, הנביט עץ תמר חי.
איפשרו לזרעים לשרוד אלפי שנים במצב חי.
בדרך כלל, התמונה אינה כזו.
אז והיום...
קופסה גדולה, ובה מאות זרעים של תורמוס הרים כחול היתה לנו בבית.
זרעים שאספנו בעמל רב לפני שלוש שנים.
אנחנו מאד אוהבים את התורמוס הכחול.
צמחים גדולים שעשויים להגיע לגובה של מטר, עם תפרחת יפה בצבע כחול בוהק.
היו לנו שנים בהן הגינה כולה כוסתה בתפרחת הכחולה, מחזה מרהיב ביופיו.
בכל זרע, עטוף שכבה של חומר עשיר ומזין, נח לו עובר קטן.
אנרגית חיים מרוכזת, נחה לה בתוך מספר תאים, שממתינים להזדמנות.
ממתינים לתנאי האור והלחות, שיסמנו להם,
להתחיל למשוך אליהם עוד ועוד מאנרגיית החיים המופלאה הזו,
שתאפשר להם להתחיל בתהליכים שינצלו את חומרי ההזנה העוטפים,
לשלוח שורשון קטנטן ועדין אל אמא אדמה,
ועלה או שניים ירוקים וקטנים שיפרצו אל פני השטח ויגמאו מאור השמש.
תהליך מדהים ומלא הוד והדר עובר הזרע הקטן שהופך לצמח.
אך תכונה יש לה, לאנרגיית החיים הזו,
היא לא מחכה לעד.
לכל זרע יש משך חיים מוגבל שאחריו יכולת הנביטה קטנה בהרבה עד שהיא נעלמת.
באופן כללי, ככל שהזרע יותר גדול וכבד, יותר עשיר בחומרי הזנה,
כך משך החיים הניתן לעובר הקטן החבוי בו, מוגבל.
זרעי התורמוס גדולים מאד, במיוחד אלו של תורמוס ההרים.
הם עשירים מאד בחומרי הזנה, ולכן, משך החיים שלהם הינו בד"כ כשנה.
אבל לא היינו מוכנים לוותר.
טמנו את זרעי התורמוס בחלקה שהקצנו עבורם במיוחד בכניסה לבית, והתפללנו.
כל בוקר היינו יוצאים לראות אם נבטו הזרעים.
לאחר שבועיים שלושה הבנו, שאת התורמוס השנה, לא נראה.
חפרנו באדמה וגילינו לדאבוננו, שהזרעים אמנם תפחו והתרככו,
אך לא נבטו, הרקיבו והעלו תולעים שלפחות הן נהנו קצת, כך נראה היה.
היתה אכזבה, למרות שידענו מראש מה היו הסיכויים.
אנרגיית החיים המופלאה עזבה, ועברה לה למקום אחר.
אחלה עסק
אומר בחיוך ג'ים רון,
"אלוהים עושה איתנו אחלה עסק.
הוא אומר לנו - זה עניין מאד מאד מסובך לגדל עץ.
לכן, אני עושה איתכם עסק,
אני אדאג להכל. לכל התהליכים המסובכים שצריך,
אני אצמיח גזע ועלים ופרחים...
אתם - רק תטמנו את הזרע באדמה ותשקו"
באמת - אחלה עסק, לנו נשארה העבודה הקלה,
ועדיין, כפי שאתם קוראים,
אנחנו אפילו את זה, לא תמיד עושים כמו שצריך ובזמן.
האלגוריה לחיים נרחבת כל כך, שניתן ליישם אותה לכל תחום.
העיקר הבריאות
תחשבו לדוגמא, על הבריאות שלנו.
גוף האדם הינו מכונה מורכבת ומופלאה ברמה שלא תיאמן.
מי שלמד אי פעם ביולוגיה (אנחנו מדברים על למד, לא ישב בכיתה והשתעמם :-)
יודע, עד כמה מורכב הגוף הזה.
אנחנו נולדים עם כל המורכבות המדהימה הזו, וחיים איתה כמובנה מאליה.
וגם כאן, בדיוק כמו עם הזרע, ההתייחסות זהה.
אנחנו צריכים להשקיע באופן יחסי כל כך מעט כדי לשמור על הבריאות,
וכה רבים מבינינו כושלים גם במעט הזה,
אוכלים ג'אנק, ישנים מעט מידי, לא עושים די פעילות גופנית,
צורכים אלכוהול, מעשנים, מעבידים את הגוף בפרך עד שהוא קורס.
וגם כאן, בדיוק כמו עם הזרעים,
אם אנחנו מחכים יותר מידי,
ישנם נזקים מצטברים שכבר אי אפשר, או קשה, לתקן, להעלים.
צריך לטמון את זרעי הבריאות ב"אדמה", רגע קודם. לא לחכות.
וגם קצת שפע לא יזיק
גם בנושא השפע הכלכלי זה עובד (או לא עובד :-) כך.
כמה פעמים קרה לכם, שחשבתם על רעיון מסויים שנראה לכם גאוני ממש,
אבל מכל מיני סיבות לא עשיתם איתו כלום,
ואחרי כמה זמן, ראיתם את הרעיון שלכם מוגשם על ידי מישהו אחר.
כמוצר על המדף, כספר, כרעיון, הופעה...
"כסף אוהב מהירות" אומר ג'ו ויטאלי, מיוצרי הסרט "הסוד".
אם אתם רוצים להשיג משהו ויש לכם רעיון - פעלו מייד. אל תחכו.
אל תשאירו את "קופסת הזרעים" שלכם על המדף.
גם כאן יש אנרגיה יוצרת. גם כאן, כמו הזרע הקטן שנטמן באדמה,
יש לנו היכולת למשוך אלינו בעזרת המחשבה, הרצון והרגשות,
עוד ועוד מהאנרגיה היוצרת, זו שהולכת ומצטברת עד שהיא מאפשרת לנו,
להגשים את הרעיון ולהופכו למציאות.
חכמת החיים
לסיום, נראה לנו יפה להביא בפניכם ציטוט מתוך הספר "טאו לכל יום",
ובו גישת הטאו לזרע, שמסמל יותר מכל את השלם.
"צמח שלם יש בזרע.
אדם שלם יש בביצית.
כל דבר חי בעולם מוצאו בזרע,
וכל דבר חי בעולם מת ונופל לאדמה.
גופים נרקבים כדי להזין את האדמה ולשחרר את הזרע.
זאת הלידה מחדש האמיתית....
...הזרע הוא כל מה שאנו רוצים לדעת.
הזרע הוא המרכז.
הזרע הוא המקור,
והמקור הוא הטאו כולו."
אנחנו מזמינים אתכם לבחון את מדפי הנפש שלכם,
ולזהות אולי, איזו קופסת זרעי חכמה, אהבה, התפתחות,
שממתינים כבר זמן רב שתזרעו אותם,
ורוצו לכם לגינת החיים וזרעו, לפני שיפוג התוקף.