חלק זה הינו ההמשך
למאמר שפורסם ב 12 בינואר 2009.
תזכורת קצרה
בחלקו הראשון של המאמר, עסקנו בנושא הבחירה.
דיברנו על כך, שבעצם, זו היתה בחירה שלנו להתגשם ולהגיע לכאן,
בחרנו את התקופה, את המקום, את הורינו, את גופנו...
דיברנו על הבחירה ככלי העוצמתי ביותר, המאפשר לנו להיות
המנהיגים של עצמנו, הבמאים של הסרט של החיים שלנו.
עוד דיברנו על כך, שבחירה רגעית אינה דבר ש"מחזיק מים".
בחירה הינה תהליך מתמשך, בו אנו מבצעים את אותה בחירה שוב ושוב ושוב,
מתוך מקום של מודעות, שאלת עצמנו שאלות, בין אם ישירות או עקיפות,
באשר לבחירתנו.
הבחירה כתהליך מתמשך הינה חשובה ביותר לכל דבר ועניין בחיינו,
והיא גם נקודת הפתיחה שלנו להמשך המאמר.
הינך יפה רעייתי
אחת הדוגמאות הנפלאות לבחירה כתהליך מתמשך הינה הזוגיות.
אנשים רבים מתייחסים גם לבחירת בן/בת הזוג שלהם כארוע רגעי.
לצערנו, רבים מאותם אנשים מסתובבים שנים אחרי כן,
ומלקים את עצמם על הבחירה שלהם.
מה גורם לבחירה רגעית שכזו?
פעמים רבות זה חוסר בגרות שגורם לנו לא להיכנס לעומק,
להסתמך על פרטים שוליים, אולי על חיצוניות, על כסף, חברים...
זה עדיין לא אומר שהזוגיות נדונה לכשלון,
אך צריך להגיע שלב של בגרות ובשלות, בו צריך לבחור מחדש,
הפעם, על בסיס איתן יותר.
אחד הדברים הבסיסיים שמסייעים לבנות זוגיות טובה וחזקה,
הינו לבחור כל הזמן מחדש בבני הזוג שלנו.
זה לא תמהוני, זה לא תלוש.
קומו כל בוקר והתבוננו בבני זוגכם כאילו ראיתם אותם בפעם הראשונה,
ובעומק הלב, בחרו בהם מחדש.
זה יכול להיות ממש טקס קצר (אנחנו מקיימים אותו),
גם אם אתם מאלה שמתעוררים מסטולים לחלוטין...
זה יכול לקחת רק 2-3 דקות אם אתם ממהרים,
אבל היום שלכם יתחיל לגמרי אחרת.
אפילו לפני שקמים ורוחצים פנים, להביט בעיניים, לחייך,
לברך זה את זה בברכות שיוצאות מהלב, לומר תודה זה לזו...
זה ילווה אתכם כל היום.
איך היתה אומרת ג. יפית?
"בדקתי, השוויתי, זה כדאי!"
זה לא רק בבוקר, אלא כל מפגש מחודש,
כשחוזרים מהעבודה, כשמתפנים מטרדות היום, לפני שעוצמים עיניים...
זה לא בהכרח תהליך שכלתני, של הראש,
אבל זה בהחלט תהליך מודע, של הלב.
כאשר הלב פתוח, הבחירה מתבצעת ברגש,
בדיוק אותו הרגש שהיה שם מלכתחילה.
אותו עיקרון בדיוק עובד בהמון תחומי חיים אחרים.
לבחור בכל פעם מחדש מה לאכול, כמה לישון, איך להתנהל עם הגוף שלנו.
אבל יותר מכל...
גרוי ותגובה - בום טראח...
זוכרים את שרה, שהיתה "מיכבסת תולה, מיכבסת תולה..."?
(מערכון של מתי כספי, מזמן מזמן).
לא לקח לחברים של מוריס הרבה כדי לבוא עם גרזנים ובלוקים ומכושים ולומים...
:-)
הבסיס הראשון במעלה לפיתוח אחריות אישית
הינו הבחירה שיש בידנו להפעיל במרווח שבין הגרוי והתגובה.
ככל שאנו מצליחים להפריד בין הגירוי שאנו מקבלים מהסביבה,
ובין תגובתנו לאותו גירוי,
אנו מסוגלים לבחור באופן נכון יותר.
היכולת הזו, להפריד, הינה תוצר של אימון מתמשך.
ביסודו של דבר, היא בעצם תוצאה של בחירה מתמשכת, כתהליך.
אני בוחר לא לתלות את התגובתיות שלי לגירויי הסביבה במאומה.
זה לא גנטי, זה לא כי אבא שלי כזה, לא כי מצבי הכלכלי כך וכך...
אני בוחר כל פעם מחדש,
לקחת נשימה עמוקה ולהפעיל שיקולי בחירה לפני שאני מגיב.
טוב ואם אני לא רוצה לבחור בכלל, מה תעשו לי?
בחירה הינה בעצם יצירה.
תפיסה זו חשובה מאד להבנה הבסיסית של עניין הצורך לבחור בחירה מודעת.
יצירה קורה כל הזמן. אנו חיים את מהלך חיינו ביצירה.
זו עשוייה להיות היצירה האישית שלנו, זו הנעשית מתוך בחירה מודעת,
וזו עשוייה להיות היצירה שאינה אישית, שאינה מתוך בחירה,
אך יצירה תמיד תהייה.
תמיד מתקיימת יצירה מתוך ברירת מחדל.
כאשר אדם נמנע מיצירה מכוונת, שבאה מתוך בחירות מודעות,
היצירה שהיא ברירת המחדל עשוייה להיות לטובתו או נגדו.
כאשר אדם יוצר לעצמו דפוס חיובי של בחירה מודעת מתמדת,
הוא מסגל לעצמו את היכולת להיות כל הזמן ביצירה חיובית.
מה קרה לי היום?
מתוך הרעיון של הצורך בבחירה מודעת מתמדת כדרך של יצירה,
קל להבין ולקבל, שכל מה שקורה לנו היום, הרגע,
הוא תוצר ישיר של הבחירה (או של חוסר הבחירה) שהפעלנו בעבר.
אנחנו היום, התוצר של בחירותינו אתמול.
זו נקודת מפנה חשובה בתחילת הדרך למסלול התפתחות אישי.
התובנה, שכדי לחיות טוב יותר, שלם יותר, מלא ומדייק,
צריך להשתחרר מתכונת ההלקאה העצמית על בחירותינו בעבר,
ולהתמקד במה אנו בוחרים לעתיד.
מלכתחילה, עבור מי שאינו רגיל בכך, זה מצטייר כעבדות.
האחריות הכבדה הזו, לבחור כל הזמן בחירה מודעת,
לדעת שמה שאני בוחר עכשיו יקבע איך אחיה מחר,
אינה ממש נוחה או קלה.
כאשר זה הופך לטבע שני, לדרך חיים,
היכולת לבחור בחירה מודעת הופכת למשחררת הגדולה.
כאשר אדם משכיל להבין שזה אכן עובד,
הוא חש שחייו מכוונים, נמצאים בשליטה מוחלטת.
גם השמיים אינם הגבול...
אחרי שמבינים, מטמיעים ומתרגלים הכל,
חשים שזה אכן עובד, מגיע השיעור הגדול באמת.
רובנו בוחרים בחירות רבות מתוך התחושה שאנו מוגבלים.
מוגבלים על ידי זמן, מרחב, כוח פיזי, משאבים...
הטנטריקות הקדומים הבינו כבר לפני אלפי שנים,
שמושגים כמו זמן, מרחב, מרחק,
אינם יותר מאשר הסכמים השייכים למימד בו אנו חיים.
השיעור הגדול הוא, לבחור את הבחירות שלנו מתוך חופש מוחלט.
לא לבחור בדרך, במשהו, מתוך כניעה למגבלות,
אלא לבחור רק על סמך הרצון האמיתי שלנו, זה המונע ע"י ייעוד.
לבחור על בסיס ההדרכה שאנו מקבלים כל הזמן מהאני הפנימי,
ההדרכה הניתנת בעיקר ע"י המודעות לרגשות שלנו.
אנחנו מזמינים אתכם לפרוש כנפיים ולתת לנשמה שלכם לעוף,
וכשתהיו שם למעלה, תבחרו לאן אתם עפים, ללא גבולות או מחסומים.
בשם הקברניט והצוות.... :-)