אנחנו מפרסמים מידי שבוע מאמר מעניין ומקורי בנושאי העיסוק העיקריים שלנו: מיניות, טנטרה, זוגיות והתפתחות אישית.

את המאמרים תוכלו לקבל, יחד עם עדכוני הפעילויות והסדנאות השוטפות שלנו אל תיבת המייל שלכם. הניוזלטר נשלח אחת לשבוע.

על מנת לקבל את המאמרים והעדכונים... לחצו כאן!


לחצו על הכותר על מנת לקרוא את המאמר הרצוי.

🤢💚 מה עושים עם הקנאה? מאמר המשך 💚🤢

אחת השאלות הנפוצות שאנחנו נשאלים לעיתים תכופות על ידי בני זוג היא "מה עושים עם הקנאה?".
זה מגיע מזוגות טריים. זה מגיע מזוגות וותיקים. זה מגיע מזוגות מונוגמיים, פתוחים, פוליאמוריים... מכולם בעצם.

כדי להבין מה עושים עם הקנאה צריך קודם כל להבין אותה!

קנאה היא רגש חיובי

אחת הטעויות הנפוצות של אנשים היא שהם מתבוננים על הקנאה כעל רגש שלילי ובלתי רצוי. כאילו מי שמקנא הוא נחות מאחרים.
מכירים את השלט הצהוב על מכוניות "ימותו הקנאים"? ראינו גם "שיחיו הקנאים ויסבלו"...
צחוק צחוק, אבל אנשים באמת שוללים את הקנאה.
חשוב להבין שכמו כל הרגשות כולם, גם קנאה היא רגש רצוי.
הרגשות שלנו הינם בעצם ערוץ התקשורת בין האני הגבוה שלנו, אותו גרעין תודעה שלנו (חלק מנשמתנו) שנשאר במימד הלא פיזי, ובין המימד הפיזי שלנו, מבוסס האגו, שאנחנו קוראים לו "אני". כאשר אנחנו חווים רגש כבד (מה שאנשים קוראים לו "רגש שלילי"), האני הגבוה שלנו מסמן לנו שאנחנו מתרחקים מהיעוד הגבוה שלנו. כאשר אנחנו חווים רגש קל (רגש "חיובי") אנחנו מחוברים לייעוד הגבוה שלנו ואנחנו בכיוון הנכון.
כאשר אנחנו חווים קנאה, אנחנו מקבלים סימון שאנחנו מתרחקים מהייעוד הגבוה שלנו. ללא הסימון הזה לא נוכל לתקן את דרכנו.

קנאה חיובית לעומת קנאה ירוקה

אנשים נוטים גם להבדיל בין קנאה חיובית וקנאה ירוקה.
משום מה, נקשר הצבע הירוק לקנאה. האמת? ראינו כבר אנשים חיוורים מפחד ואדומים מכעס, אבל אף פעם לא ראינו איש ירוק מקנאה... 🤣
ובכל זאת - קנאה ירוקה נחשבת קנאה קשה, שמי שחווה אותה לא מצליח להפיק ממנה עליית מדרגה או שינוי בכיוון חיובי. קנאה חיובית היא קנאה סטייל "גם אני רוצה ככה...". היא דוחפת אותנו לשינוי, לעליית מדרגה, למוטיבציה להישגים. היא בסיס נפלא להתפתחות אישית וזוגית.

אין כזה דבר "להתגבר על הקנאה"

במיוחד כשמדובר במערכות זוגיות ובמיוחד כשמדובר במערכות זוגיות פתוחה למיניה, יש לא מעט אנשים (גם מטפלים ובעלי מקצוע) שממליצים "להתגבר על הקנאה".
ואנחנו אומרים: אין באמת כזה דבר "להתגבר על הקנאה". זה בסה"כ שם אחר ללקבור את הרגש אי שם במעמקי הגוף, לצבור תסכול וכאב, לתקוע בגוף אנרגיה קשה שעשויה לגרום לכאבים ולמחלות.

קנאה נובעת מחסר

דמיינו את עצמכם חיים בבית שלא חסר בו מאום. המקרר עמוס מכל טוב. הארונות והמזווה מפוצצים מעדנים בשפע. אם יבוא אליכם אורח, לא תפתחו לו שולחן עמוס בכיף?
כעת דמיינו את עצמכם בבית שלך עוני וריקנות. המקרר כמעט ריק לחלוטין. המזווה ריק וכך גם הארונות. באחד הארונות נותרה לכם קופסת טונה ובחרתם לפנק את עצמכם בטונה לארוחה של יום שישי. הראש שלכם כמו משנן מנטרה "ביום שישי אוכל את הטונה", "ביום שישי אוכל את הטונה"...
ביום שלישי בא לבקר אתכם חבר, פותח את הארון ואומר "וואו, מגניב, יש לכם טונה. איך בא לי..."
דמיינו כיצד תרגישו.
זה בדיוק מה שמתניע את מנוע הקנאה. כאשר אדם חווה שפע, אין במה לקנא וקל לפרגן. כשאדם בחסר, הוא רוצה באופן טבעי קודם כל עבור עצמו ואם הצורך הזה מאויים ע"י משהו, הוא חווה גם פחד וגם קנאה.
זה לא רק לגבי דברים חומריים. זה גם לגבי חוויות רגשיות. כמובן שזה לא שייך רק לתחום הזוגיות. זה משליך על כל תחום בו קיימות אינטראקציות חברתיות.

אנחנו מכירים זוג שחי בזוגיות נפלאה. יש להם תקשורת נהדרת, הבנה, אהבה, כל מה שצריך. הם חיים בזוגיות פתוחה ונהנים ממנה. בתקופה מסויימת, הם עברו דרך קשיים כלכליים שגרמו גם למחסור בזמן איכות לבילויים ולתחושת היחד שלהם.
היתה להם פתיחות והם איפשרו זה לזו בכיף להפגש וגם לחוות מיניות עם אחרים. לא היתה שם שום קנאה.
יום אחד, כאשר הבעל שוחח עם האשה על האפשרות שהוא ייצא לדייט רומנטי עם אשה אחרת, התעוררה לפתע באשתו הקנאה. "הוא יכול לשכב עם אחרת, זה בסדר, אבל מה פתאום שהיא תקבל ממנו את זמן האיכות שמגיע לי, שחסר לי?".
זו דוגמה יפה לרזולוציה שיכולה להיות בנושא הקנאה. היא מתעוררת רק במקומות בהם קיים חסר מסויים והיא יכולה להיות מאד ממוקדת.

איך דואגים שלא תהייה קנאה?

זכרו - כאשר אתם חווים קנאה זו ברכה, לא קללה!
תביאו מודעות לעצמכם וזה לזו. שוחחו זה עם זו, בררו, רדו לעומק, "תחפרו", מצאו יחד איזה כפתור של חסר נלחץ ומדוע. זה ייתן לכם בד"כ תשובה די ברורה מה צריך לעשות כדי למלא את החסר.
אם תנקטו בפעולה חכמה וחיובית שתמלא את החלל שנוצר בעקבות החסר, הקנאה תיעלם מאליה.
זה לא תמיד פשוט. זה מצריך לעיתים המון אומץ, להודות בחסר האמיתי, העמוק. זה מצריך לעיתים המון זמן, מסירות ומחוייבות כדי לנטרל רעשים ומיסוכים ולהגיע לאמת הצרופה, המדוייקת, אבל זה שווה הכל.
וזכרו - אל תנסו להתגבר על הקנאה, פשוט דאגו שהיא מראש לא תהייה! אם קיים רגש הקנאה, אל תלכו נגדו, אל תפעלו בניגוד לו ואל תעשו דברים "דווקא" או "למרות". זה רק יביא למשיכות גדולות מבנק הרגשות המשותף שלכם ויגרום לנזק ארוך טווח. פשוט מלאו את החסר ומהר מאד תופתעו לטובה.
שימו את הזוגיות שלכם בעדיפות העליונה!!!

האם אתם מוצאים את עצמכם מאותגרים ולא מצליחים להתמודד עם קנאה (או כל רגש כבד אחר)?
בואו להיעזר בנו. יש לנו את כל הגישות, הכלים והדרכים לעזור. נסייע לכם לחקור לעומק היכן נמצא החסר וכיצד למלא אותו בטוב. נסייע לכם עם כלים רגשיים וכלי תקשורת לתקשר את העניין ולהגיע להבנות הדדיות.
מגיעים לכם חיים נפלאים, נינוחים ומלאי אהבה.
צרו קשר. אל תישארו לבד!


#בן_ואפרת #טנטרה #קנאה #תלות_רגשית #עצמאות_רגשית #תלות #חיבור_רגשי #חיבור_רוחני #זוגיות #מדיטציה #אהבה #אינטימיות

📩🅉🅺📊 נו? במי תבחרו הפעם? 📊🅺🅉📩

בכל פעם שמאמר נכתב, אנו עוברים תהליך. באופן קסום, בחוטים עדינים של זהב, מתחילים להופיע ארועים שונים בעבודה שלנו עם אנשים, ביחסים בינינו, עם הילדים והמשפחה, שכולם קשורים איכשהו לנושא שבחרנו בו עבור הכתיבה. לעיתים חולף זמן רב מרגע התהוות הרעיון ועד רגע הכתיבה, ותמיד מתברר לנו לבסוף, שהעיכוב בכתיבה לא היה עקב העיסוקים הרבים, אלא כדי להשלים תהליך. ואכן, לאחרונה מצאנו עצמנו שוב ושוב בוחנים את הבחירות שלנו או מסייעים לאחרים לבחון את הבחירות שלהם.

החיים כבחירה.

הנה משהו שמפתיע רבים: בחרנו בחיים האלה. בחרנו להגיע לכאן!

עכשיו, יושב מוישל'ה מול המסך, קורא, וממלמל לעצמו: "מה? מה הם מבלבלים ת'מוח? מה בחרתי? הרי אמא ואבא נכנסו לחדר, ועשו חושך, ו... 😉 הם בחרו..."

אנו נתקלים גם באנשים שעבורם זה לא רק מפתיע, אלא ממש לבלוע צפרדע חיה.

למה שאנו קוראים בשפת היום יום חיים, צריך בעצם לקרוא "התגשמות". בעיני הטנטרה (וכמובן גם הקבלה, והיסוד הסופי, והשאמניזם לסוגיו ועוד...), אנו יישות נצחית שתמיד חיה. אין באמת מוות, אלא מעבר בין מימדים. כדי לעשות עבודה רוחנית אנו בוחרים להגשים את עצמנו בגוף.

זה נשמע אולי מוטרף, אבל כן, אנו בוחרים מראש את התקופה בה ניוולד, אנו בוחרים את הסביבה בה ניוולד, באיזה גוף נחייה, אנו בוחרים את הורינו! בוחרים מראש בבחירה משותפת מפגשים שונים עם נשמות אחרות, כדי לעשות יחד עבודה מסויימת. כל כניסה ויציאה של אדם מחיינו היא תוצאה של בחירה משותפת. והכי הכי מגניב בכל הסיפור, שאנו עושים את זה בשמחה אמיתית, בהתרגשות, מתוך חדוות יצירה עמוקה.

אז נכון מוישל'ה, אמא ואבא נכנסו לחדר ועשו חושך, אבל אז הם פשוט בחרו פיזית, כבני אדם מוגשמים בגוף, להביא ילד לעולם, לאפשר לנשמה להגשים את עצמה. הרבה הרבה לפני שהם ביצעו את הבחירה הפיזית, המושכלת, הם ביצעו בחירה רוחנית מתואמת איתך, שתגיע אליהם ותעבוד איתם.

אלו שקשה להם במיוחד לקבל את העניין, הם בעיקר אלו שחוו ילדות קשה, או שחווים קשיים פיזיים עם גופם. לצערנו אנו נתקלים בעבודתנו בגברים ונשים רבים שנפגעו מינית מהוריהם. כל כך מעציב ומתסכל עבורנו לדמיין הורה שפוגע מינית בילד רך ומותיר בו צלקות קשות לכל החיים, ומתוך שכך, כה קל לנו להבין אדם כזה שמסרב לקבל את העובדה כי הוא אשר בחר מראש להיוולד להורה הזה. הקושי ברור ומובן, אבל לאורך זמן הידיעה דוקא מקלה מאד.

מי כאן הבמאי בבקשה? 🎥

אז תגידו, בסרט הזה,🎞️ של החיים הנוכחיים שלכם, מי הבמאי??? שאלת השאלות. תאמינו לנו - זה לא כל כך טריוויאלי! זהו אחד הדברים הראשונים שאנו מבררים בתחילת עבודה תהליכית.
הרבה אנשים עונים לנו באוטומט "ודאי שאני...", אבל אחרי קצת חקר מעמיק, הם מבינים שאולי בעצם, הם לא כל כך...

כבר כתבנו רבות על נושא האחריות האישית, אבל כאן המקום להדגיש, האחריות האישית שלי על חיי, מתבטאת בבחירות שאני מבצע.

כשאדם נכנס לסיטואציה מסויימת ואינו נוהג על פי רגשותיו, אינו הולך בעקבות המצפן הפנימי שלו, אלא מאפשר לדברים אחרים להנהיג אותו - אמא, אבא, חינוך, דיעות, לחץ חברתי... הוא בעצם חי את הבחירות של אחרים. הגרוע מכל הוא, שגם האחרים חיים את הבחירות של אחרים אחרים, שחיו פעם את הבחירות של אחרים אחרים אחרים.... ומי בכלל יודע, מי היה ה"אחר" הראשון, שהנהיג איזו דיעה מפוקפקת, שעל פיה רבים מאיתנו מתנהלים?

אחד התחומים העיקריים בהם העניין ניכר באופן מיוחד הוא המיניות. החופש שמרשה לעצמה החברה המחנכת הסובבת אותנו להתערב לנו במיניות הוא מדהים. זה מתחיל, אבל לא נגמר באמא ואבא. זה המשפחה הקרובה והרחוקה, גננות ומורים, אפילו השכנה המעצבנת מקומה חמש. לכל אחד יש מה לומר, מה להעיר, ולרוב מה לסלף ולעוות. לא מעט אנשים מגיעים אלינו עם רצון עז להשתחרר ולחוות את עצמם בחפשיות, אבל כשזה מגיע למבחן המציאות, הם קופאים, נסגרים, אינם מתמסרים לעצמם או מרשים. כמעט בכל המקרים יש שם אמא/אבא/דודה חורגת שעושים להם "נו נו נו" באצבע... אסור, תחביא, תסתיר, זה לא יפה, זה לא מוסרי... הרבה עבודה יש שם, למוסס את הכבלים העבותים כביכול, שאינם בעצם, יותר מחבל הבמבוק לרגלו של הפיל.

בדיוק מהסיבות הללו, טנטרה מלמדת פריצת גבולות, מודעות, חופש. כל אלו מאפשרים לנו לבצע בחירות אמיתיות, נקיות, כאלה שבאמת משתקפת דרכן אחריות אישית. הרי גם כאשר אדם חווה רק בתת-מודע את זה שהוא חי בחירה של אחרים, הוא מקבל (דרך התת-מודע) תירוץ נפלא לחוסר אחריות, כי לא באמת הוא בחר.

אז השנה אני יורדת 10 קילו...

מכירים? בטח שמכירים... לפני כמה ימים, רבים חגגו את ה-1 בינואר. שנה חדשה, החלטות חדשות. אצל האמריקאים יש כבר ביטוי שגור: "New Year's Resolutions", והכוונה בדיוק לאותן החלטות או בחירות אם תרצו, שאף פעם לא מחזיקות מים, לפחות לא יותר משבוע שבועיים.

כל כך הרבה אנשים נופלים עם זה, ולא קולטים את הקטע. מה קורה?

מרביתנו רואים את מושג הבחירה כארוע רגעי. זו הטעות הכי גדולה שאנו עושים!

בחירה אינה ארוע רגעי. היא תהליך מתמשך!

אכן, קיים הרגע הצרוף בו אדם שוקל אפשרויות שונות, ואז הוא מבצע בחירה מושכלת במשהו מסויים, אבל זה לא מסתיים שם. בחירה הינה תהליך שבו קיים מומנטום מתמשך.

מה דוחף אדם לבחור? בדרך כלל קודם לבחירה תהליך רגשי מסויים. אדם עומד בפני סיטואציה מסויימת שבה יש יותר מאפשרות אחת, ועצם קיום האפשרויות השונות יוצר לחץ רגשי. ככל שהלחץ הרגשי גדול, כך גדל הצורך הפנימי לבצע בחירה. והנה הפואנטה. עצם הבחירה, ההחלטה הרגעית, מוריד פלאים את רמת הלחץ הרגשי. יש מין אמירה פנימית "הנה בחרתי. זהו, הכל בסדר". עכשיו, אחרי שהלחץ הרגשי ירד ונרגע, מי כבר צריך להמשיך?

בחירה אינה עתידית אלא רק כאן ועכשיו!

אי אפשר באמת לבחור באופן עתידי. (ויש לעמוד על ההבדל בין בחירה ובין תכנון). בחירה מחייבת אותנו. ואנחנו, הרי אנחנו כנהר הזורם. "לעולם אינך יכול לראות את אותו נהר פעמיים" אמר לאו צה. אנו משתנים מרגע לרגע. לא רק בהיבט הפיזי ביולוגי, אלא גם החברתי רגשי. האמירות הנפוצות בסגנון: "מיום ראשון אני מתחילה דיאטה", "משבוע הבא אני מפסיק לעשן", "רק עד סוף הקופסה, נשארו לי רק שבע..." בעצם מסתירות מאחוריהן התנערות מאחריות. כי מה אני יודעת על עצמי עד יום ראשון? עד שבוע הבא? עד עוד שעה? הרי כמעט בטוח שביום ראשון אוכל לומר לעצמי "מיום ראשון הבא...", אז למה שלא אפזר סביבי אמירות סרק, כולל לעצמי? הבחירה היא כאן ועכשיו. רוצה להפסיק לעשן? בחר עכשיו וזרוק עכשיו את הקופסה, גם אם נשארו בה 19. (כמה יש בקופסה? 20 לא? לידע כללי... 🙃)

הדרך הנכונה לבחירה הינה מתוך מקום רגוע, נחוש והחלטי. דברים רבים שטנטרה מתרגלת מסייעים בכך. להשקיט את המיינד המרעיש והטוחן, לקבל בקבלה מוחלטת את עצמי, את האחר, את הארועים השונים בחיי, לחוות חופש אמיתי, פנימי, ממקום של עוצמה.

כאשר אלו נמצאים, מתקיים הבסיס לבחירה כתהליך מתמשך.
יש עוד הרבה מה לספר על עניין הבחירה שלנו, יש צחוקים, יש עוד דוגמאות מעניינות מחיי הזוגיות ועוד.

בואו אלינו ותשמעו עוד הרבה...

לעיתים, מה שמחבל מאד בעניין הבחירות שלנו בטוב הוא העבר הרגשי שלנו שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליו. סוחבים טריגרים, טראומות, דפוסי התנהלות לא מיטיבים. כשלא מצליחים להתגבר על אלה - מאד קשה לבחור נכון בבחירה משמעותית, מתמשכת.
במצבים כאלה - אנחנו כאן עבורכם.
יש לנו את כל הכלים, הידע והיכולת לסייע לכם להשאיר את כל המחסומים חאחור ולפסוע בדרך חדשה וטובה.
אנחנו רק במרחק לחיצת כפתור מכם.


#בחירה #בחירות #תהליך #תהליך_אישי #טנטרה #רוחניות #חוזה_נשמתי #הסכם_נשמות #סרט_של_החיים #סרטים_של_המיינד #תהליך_אישי #אחריות_אישית #מיניות #מודעות #חופש #פריצת_גבולות

📩🅉🅺📊 בחרתם? מגיע לכם מאמר המשך 📊🅺🅉📩

תזכורת קצרה

בחלקו הראשון של המאמר, עסקנו בנושא הבחירה. דיברנו על כך, שבעצם, זו היתה בחירה שלנו להתגשם ולהגיע לכאן, בחרנו את התקופה, את המקום, את הורינו, את גופנו...
דיברנו על הבחירה ככלי העוצמתי ביותר, המאפשר לנו להיות המנהיגים של עצמנו, הבמאים של הסרט של החיים שלנו.
עוד דיברנו על כך, שבחירה רגעית אינה דבר ש"מחזיק מים". בחירה הינה תהליך מתמשך, בו אנו מבצעים את אותה בחירה שוב ושוב ושוב, מתוך מקום של מודעות, שאלת עצמנו שאלות, בין אם ישירות או עקיפות, באשר לבחירתנו.
הבחירה כתהליך מתמשך הינה חשובה ביותר לכל דבר ועניין בחיינו, והיא גם נקודת הפתיחה שלנו להמשך המאמר.

הינך יפה רעייתי

אחת הדוגמאות הנפלאות לבחירה כתהליך מתמשך הינה הזוגיות.

אנשים רבים מתייחסים גם לבחירת בן/בת הזוג שלהם כארוע רגעי. לצערנו, רבים מאותם אנשים מסתובבים שנים אחרי כן, ומלקים את עצמם על הבחירה שלהם. מה גורם לבחירה רגעית שכזו? פעמים רבות זה חוסר בגרות שגורם לנו לא להיכנס לעומק, להסתמך על פרטים שוליים, אולי על חיצוניות, על כסף, חברים... זה עדיין לא אומר שהזוגיות נדונה לכשלון, אך צריך להגיע שלב של בגרות ובשלות, בו צריך לבחור מחדש, הפעם, על בסיס איתן יותר.

אחד הדברים הבסיסיים שמסייעים לבנות זוגיות טובה וחזקה, הינו לבחור כל הזמן מחדש בבני הזוג שלנו. זה לא תמהוני, זה לא תלוש. קומו כל בוקר והתבוננו בבני זוגכם כאילו ראיתם אותם בפעם הראשונה, ובעומק הלב, בחרו בהם מחדש. זה יכול להיות ממש טקס קצר (אנחנו מקיימים אותו), גם אם אתם מאלה שמתעוררים מסטולים לחלוטין... זה יכול לקחת רק 2-3 דקות אם אתם ממהרים, *אבל היום שלכם יתחיל לגמרי אחרת.* אפילו לפני שקמים ורוחצים פנים, להביט בעיניים, לחייך, לברך זה את זה בברכות שיוצאות מהלב, לומר תודה זה לזו... זה ילווה אתכם כל היום. זה לא רק בבוקר, אלא כל מפגש מחודש, כשחוזרים מהעבודה, כשמתפנים מטרדות היום, לפני שעוצמים עיניים... זה לא בהכרח תהליך שכלתני, של הראש, אבל זה בהחלט תהליך מודע, של הלב. כאשר הלב פתוח, הבחירה מתבצעת ברגש, בדיוק אותו הרגש שהיה שם מלכתחילה.
נקודות ההתעלות הגבוהות ביותר הן כאשר בשיאם של וויכוח, חוסר הבנה או הסכמה, תקחו נשימה עמוקה ותאמרו לעצמכם "*עכשיו, ממש עכשיו* אני בוחר/ת אותו/אותה". אין בחירה מעצימה מזו. לבחור כאשר הכל על מי מנוחות זה קל. לבחור ברגעים מאתגרים זו התעלות נפש.

אותו עיקרון בדיוק עובד בתחומי חיים רבים אחרים. לבחור בכל פעם מחדש מה לאכול, כמה לישון, איך להתנהל עם הגוף שלנו. אבל יותר מכל...

גרוי ותגובה - בום טראח...

זוכרים את שרה, שהיתה "מיכבסת תולה, מיכבסת תולה..."? (מערכון של מתי כספי, מזמן מזמן).

לא לקח לחברים של מוריס הרבה כדי לבוא עם גרזנים ובלוקים ומכושים ולומים... 🤣

הבסיס הראשון במעלה לפיתוח אחריות אישית הינו הבחירה שיש בידנו להפעיל במרווח שבין הגרוי והתגובה. ככל שאנו מצליחים להפריד בין הגירוי שאנו מקבלים מהסביבה, ובין תגובתנו לאותו גירוי, אנו מסוגלים לבחור באופן נכון יותר.

היכולת הזו, להפריד, הינה תוצר של אימון מתמשך. ביסודו של דבר, היא בעצם תוצאה של בחירה מתמשכת, כתהליך. אני בוחר לא לתלות את התגובתיות שלי לגירויי הסביבה במאומה. זה לא גנטי, זה לא כי אבא שלי כזה, לא כי מצבי הכלכלי כך וכך... אני בוחר כל פעם מחדש, לקחת נשימה עמוקה ולהפעיל שיקולי בחירה לפני שאני מגיב.

טוב ואם אני לא רוצה לבחור בכלל, מה תעשו לי?

בחירה הינה בעצם יצירה.

תפיסה זו חשובה מאד להבנה הבסיסית של עניין הצורך לבחור בחירה מודעת.

יצירה קורה כל הזמן. אנו חיים את מהלך חיינו ביצירה. זו עשוייה להיות היצירה האישית שלנו, זו הנעשית מתוך בחירה מודעת, וזו עשוייה להיות היצירה שאינה אישית, שאינה מתוך בחירה, אך יצירה תמיד תהייה. תמיד מתקיימת יצירה מתוך ברירת מחדל. כאשר אדם נמנע מיצירה מכוונת, שבאה מתוך בחירות מודעות, היצירה שהיא ברירת המחדל עשוייה להיות לטובתו או נגדו.

כאשר אדם יוצר לעצמו דפוס חיובי של בחירה מודעת מתמדת, הוא מסגל לעצמו את היכולת להיות כל הזמן ביצירה חיובית.

מה קרה לי היום? מתוך הרעיון של הצורך בבחירה מודעת מתמדת כדרך של יצירה, קל להבין ולקבל, שכל מה שקורה לנו היום, הרגע, הוא תוצר ישיר של הבחירה (או של חוסר הבחירה) שהפעלנו בעבר. אנחנו היום, התוצר של בחירותינו אתמול.

זו נקודת מפנה חשובה בתחילת הדרך למסלול התפתחות אישי. התובנה, שכדי לחיות טוב יותר, שלם יותר, מלא ומדייק, צריך להשתחרר מתכונת ההלקאה העצמית על בחירותינו בעבר, ולהתמקד במה אנו בוחרים לעתיד. מלכתחילה, עבור מי שאינו רגיל בכך, זה מצטייר כעבדות. האחריות הכבדה הזו, לבחור כל הזמן בחירה מודעת, לדעת שמה שאני בוחר עכשיו יקבע איך אחיה מחר, אינה ממש נוחה או קלה. כאשר זה הופך לטבע שני, לדרך חיים, היכולת לבחור בחירה מודעת הופכת למשחררת הגדולה. כאשר אדם משכיל להבין שזה אכן עובד, הוא חש שחייו מכוונים, נמצאים בשליטה מוחלטת.

גם השמיים אינם הגבול... אחרי שמבינים, מטמיעים ומתרגלים הכל, חשים שזה אכן עובד, מגיע השיעור הגדול באמת. רובנו בוחרים בחירות רבות מתוך התחושה שאנו מוגבלים. מוגבלים על ידי זמן, מרחב, כוח פיזי, משאבים... הטנטריקות הקדומים הבינו כבר לפני אלפי שנים, שמושגים כמו זמן, מרחב, מרחק, אינם יותר מאשר הסכמים השייכים למימד בו אנו חיים.

השיעור הגדול הוא, לבחור את הבחירות שלנו מתוך חופש מוחלט. לא לבחור בדרך, במשהו, מתוך כניעה למגבלות, אלא לבחור רק על סמך הרצון האמיתי שלנו, זה המונע ע"י ייעוד. לבחור על בסיס ההדרכה שאנו מקבלים כל הזמן מהאני הפנימי, ההדרכה הניתנת בעיקר ע"י המודעות לרגשות שלנו.

זה לא תמיד קל ליישם, להטמיע את התובנות. לעיתים אנו זקוקים ליד מכוונת, לכתף תומכת ולעידוד. אם אתם שם, גם אנחנו שם איתכם. צרו קשר ונסייע לכם במסלול חייכם, לבחור נכון, לבחור תמיד, דרך תהליך משנה חיים.
אנחנו מזמינים אתכם לפרוש כנפיים ולתת לנשמה שלכם לעוף, וכשתהיו שם למעלה, תבחרו לאן אתם עפים, ללא גבולות או מחסומים.

בשם הקברניט והצוות.... 🛫


#בחירה #בחירות #תהליך #תהליך_אישי #טנטרה #רוחניות #חוזה_נשמתי #הסכם_נשמות #סרט_של_החיים #סרטים_של_המיינד #תהליך_אישי #אחריות_אישית #מיניות #מודעות #חופש #פריצת_גבולות