אנחנו מפרסמים מידי שבוע מאמר מעניין ומקורי בנושאי העיסוק העיקריים שלנו: מיניות, טנטרה, זוגיות והתפתחות אישית.

את המאמרים תוכלו לקבל, יחד עם עדכוני הפעילויות והסדנאות השוטפות שלנו אל תיבת המייל שלכם. הניוזלטר נשלח אחת לשבוע.

על מנת לקבל את המאמרים והעדכונים... לחצו כאן!


לחצו על הכותר על מנת לקרוא את המאמר הרצוי.

💖💕💜 מהי בעצם אהבה? לכבוד וולנטיין 💜💕💖

אם היינו אוספים יחד את כל הספרים והשירים שנכתבו בעולם לאורך הדורות על אהבה, היינו ממלאים האנגר של מטוסים עד התקרה, וספק אם היה נותר מקום.
אנשים עושים הרבה דברים בשם האהבה. הם מגיעים להתנהגויות קיצון. הם מוציאים המון כסף, הם בוגדים בעצמם או באחרים, הם עוברים ממקום למקום, הורגים, מאבדים את עצמם נפשית ולעיתים גם פיזית...
אנשים רואים אהבה כאחד הדברים המורכבים ביותר. המורכבות הזו נוצרת בעיקר מכיוון שאנשים אינם מפרידים ומבדילים בין הוויה של אהבה, בין תחושת האהבה, ובין ביטויים של אהבה. אלו דברים שונים בתכלית.

אהבה היא בעצם דבר פשוט ביותר.
לו היו אנשים בעולם מבינים את הפשטות שבעניין, העולם שלנו היה הרבה יותר שמח, הרבה יותר רגוע, יצירתי ואוהב באמת.

אז מה זו אהבה?
אהבה היא פשוט תדר!

כל ההווייה ביקום הזה היא רק תדר. טנטרה ידעה להבין לפני אלפי שנים משהו שפיזיקת הקוונטים מתחילה להוכיח כיום. כאשר חוקרים לעומק, ברמה הקוונטית, מגלים שבעצם אין שם חומר. הכל רק ריק ואנרגיה. כל היקום הזה הוא בסך הכל מערך של אנרגיות בתדרים ודחיסויות שונות. טנטרה קראה לזה "מאיה" - בסנסקריט, האשלייה הגדולה. אשליית הקיום ה"פיזי". לכל אותה אינטראקציית אנרגיות שמייצרת את היקום וכל מה שבו, קראה הטנטרה "לִילָה" (בחיריק) - שעשוע האלוהות. המשחק המשעשע שהאלוהות יצרה על מנת לאפשר לנו לחוות ולהתנסות על מנת להתפתח ולהתרחב.

איך זה קשור לאהבה?
ובכן, כבר אמרנו שאהבה היא פשוט תדר. זהו בעצם תדר הבורא, הבריאה (שהם אחד). הבורא הוא התדר הכי נקי, הכי טהור של אהבה. ככל שאנחנו נמצאים בתדר יותר נקי של אהבה, כך אנחנו יותר קרובים לבורא.
איך אנחנו יודעים? וואללה, פשוט יודעים. אין לכך (וגם לא תהיינה) הוכחות מדעיות. יש ידיעה שהיא מהסוג של "רגע איוריקה" - כשמשהו "מתיישב" לך כל כך טוב, כל כך נכון ומדוייק, שהוא משלים לך את כל חלקי הפאזל בצורה כל כך כוללת ומושלמת, שאתה פשוט יודע. עמוק בנשמתך אתה יודע שזה זה.

ברגע שמבינים *באמת* שאהבה היא פשוט תדר, הכל מתחיל להתבהר.
בראש ובראשונה, האהבה קיימת בפני עצמה, ללא קשר לשום דבר ולאף אחד. היא מצב הווייה שאפשר להיות בו ללא כל קשר לתחושה או ביטוי שלו.
טנטרה מלמדת להיות באהבה כמצב הווייה.
בספר הסודות "וויגיאן בהירווה טנטרה", מלמד שיווה את דווי אהובתו, תלמידתו, מדיטציה שנועדה לתרגל את זה בדיוק. הוא אומר לה "קחי חפץ, כל חפץ. התבונני בו באהבה. אל תעברי לחפץ אחר. שם במרכז החפץ, הברכה". הוא בעצם מנחה אותה ליטול חפץ חסר משמעות, כל חפץ. זו יכולה להיות אבן מהרצפה, מקל... לשבת ולהתבונן בו באהבה. לא להתעסק במשמעות או בערך או ביופי של אותו חפץ (לא לעבור לחפץ אחר). כאשר מגיעים למצב שבו אפשר להתבונן בחפץ הזה באהבה, בעצם ללא קשר לחפץ, אנחנו נמצאים בתדר. ככל שנתרגל זאת, נוכל להיות בתדר באופן קבוע. זוהי *הווייה* של אהבה.

עכשיו אפשר כבר להבין יותר מהי *חווייה* של אהבה.
טבעם של תדרי אנרגיה ביקום שכאשר הם תואמים (לא בהכרח זהים, תואמים), הם מהדהדים זה את זה ומגבירים זה את זה בעוצמתם. ניתן לראות זאת פיזית בהמון תחומים.
קחו שתי גיטרות מכוונות היטב, השעינו אחת כנגד הקיר ללא מגע ובמרחק חצי מטר או מטר, פרטו על מיתר אחד בגיטרה שבידכם וראו כיצד אותו מיתר רוטט בגיטרה השעונה על הקיר.
לכל עצם יש את התדר שלו. מהנדסים לדוגמה, מתכננים גשרים גם על פי התדר הפנימי שלהם על מנת שלא יהדהדו את התדר הנוצר על ידי כלי הרכב הנוסעים עליהם. אם ייווצר הדהוד הגשר יתמוטט.
איך קשורים הגשרים והגיטרות לאהבה?
בכן, כאשר אדם נמצא בתדר (הווייה) של אהבה והוא פוגש אדם שנמצא בתדר התואם, מתחיל הדהוד של תדר האהבה שהולך ומעצים את עצמו עוד ועוד. כאשר אנחנו חשים את התדר שלנו הולך ומתגבר, יש לנו *חווייה* של אהבה. החווייה הזו אינה מוגבלת לאהבה רומנטית. היא גם אינה מוגבלת לאנשים שאנחנו מכירים או קרובים אליהם בחיינו. היא יכולה להתקיים בין שני אנשים אקראיים לחלוטין לפרק זמן קצר. היא גם לא חייבת להימשך. היא יכולה להתקיים גם עם כלב, סוס, עלה של עץ... היא פשוט קיימת כאן ועכשיו.
הדבר שהכי מפריע לנו לחוות חווייה של אהבה הוא המיינד החושב. אבל זה כבר נושא לעוד הרבה פוסטים בפני עצמם.

הבלבול הגדול ביותר של אנשים הוא כאשר הם מחליפים בין הווית אהבה, חוויית אהבה ובין הביטויים שלה.
נוצרת בעיה כאשר אדם חושב שבאופן אוטומטי אם יש חווייה של אהבה *צריך* שיהיו גם ביטויי אהבה. הצרה הצרורה היא ב"צריך". זו צרה משני הצדדים. הצד "המקבל" חושב בסגנון של "אם הוא אוהב אותי אני מצפה שהוא יביא לי פרחים כל שבוע", או "אם היא אוהבת אותי אני מצפה שהיא תשכב איתי לפחות כל יום". הצד "הנותן" חושב בסגנון של "כדאי מאד שאקנה לה מתנה ממש ממש גדולה ויקרה כדי שהיא תבין כמה אני אוהב" או "אם לא אשכב איתו הוא לא יאהב אותי יותר". כל צורת החשיבה המעוותת הזו מביאה אנשים להתנהגויות הרסניות ממש. הרסניות זה כלפי זה וגם של אדם כלפי עצמו.

פעמים רבות, רבות מדי, אנחנו שומעים ממטופלים שחיים בכאב גדול: "אין לי אהבה". זה ממש אתגר להביא אותם להבנה שהם האהבה ושאם הם יביאו את עצמם להיות בהווייה, הם ימשכו אליהם עוד ועוד מהתדר הזה. הם מתכוונים בעצם לחווייה ויותר מכך, לביטויים. הם אינם מבינים שכאשר יש ביטויים ללא הווייה, הביטויים מזוייפים ואינם מחזיקים מים.

ביטויי אהבה מגיעים באופן ספונטני כאשר נמצאים בהווייה של אהבה ובחווייה של אהבה. אם אנחנו נינוחים ולא מצפים למשהו, לא חושבים שמשהו *חייב* להיות (כבר הזכרנו את המיינד?), אנחנו פתוחים ורגישים גם לניואנסים הקטנים ביותר של ביטויי האהבה ואז אנחנו מתמלאים.
ככל שנאמן את עצמנו בהוויית האהבה ונטפח יותר ויותר את מערכות הקשרים שלנו, נוכל להיות יותר ויותר בחווייה של אהבה ונחווה יותר ויותר ביטויים של אהבה.

ככל שזה פשוט, כך זה עשוי להיות מאתגר. לעיתים רבות אתגרים שאנו חיים איתם מפריעים לנו להיות בתדר. זה יכול להיות אתגר ביצירת קשר או בזוגיות.
אם אתם חשים שזהו המצב, אנחנו מזמינים אתכם לבוא ולהיעזר בנו.
נקשיב לכם, נבין אתכם לעומק ונתאים עבורכם את הדרך המדוייקת ביותר עבור מי שהינכם. נסביר, נתרגל ונלווה אתכם בדרך עם תמיכה 24/7 על מנת שתחיו חיים עוצמתיים, שלווים, הרמוניים ומלאי אהבה.

מגיע לכם לחיות באהבה!!!
עשו את הצעד הראשון. שלחו לנו מייל או ווטסאפ ומשם הכל יזרום.


#בן_ואפרת #טנטרה #ולנטיין #אהבה #חג_האהבה #חג_האוהבים #סופרפארם #אהבה_עצמית #רומנטיקה #חמלה #אנרגיה #תדר #תשוקה

💖💏 בואו לחגוג איתנו את אהבתכם בוולנטיין 💏💖

מעגלים של אהבה

מעגלים הולכים וגדלים

מעגלים הולכים וגדלים יש לה, לאהבה.
הם מתחילים מהמרכז ומתפשטים החוצה,
כמו אדוות על אגם שנזרקה בו אבן.
האהבה של אדם לעצמו,
האהבה של אדם לבן/בת הזוג,
האהבה של אדם למשפחה הקרובה,
האהבה לחברים ומכרים...
...והאהבה לכלל האדם.

השבוע נציין את וולנטיין חג האוהבים.
אנשים רגילים לקשור אוטומטית את החג הזה,
עם החגיגה של האהבה הזוגית.

הזמנה לאהבה

אנחנו יוצרים כאן הזמנה לבחינה מחודשת,
של המושג הנפלא הזה- אהבה

.

בכל תפישות העולם המעמיקות יאמרו לכם,
שהאנרגיה של האהבה, התדר של האהבה,
היא בעצם התדר של המקור, הבורא,
ושככל שהתדר הזה נקי, מזוכך יותר,
כך מתקרב האדם אל הבורא והבריאה ומתאחד עימם.

החיים בסביבת חיים מאתגרת,
מזמנים לנו את האפשרות ללמוד ולצמוח.
אנחנו קוראים לאתגרים הללו בכל מיני שמות,
וזה בא לחיינו מכל מיני כיוונים,
תשלומים, התחייבויות, רצונות, אכזבות,
כעסים, דאגות...
בשגרת החיים, בשגרת היום יום שלנו,
אנחנו שוכחים קצת (או הרבה) את עצמנו.

זו הסיבה העיקרית לכך שנוצרו החגים.
החגים (או המועדים) מאפשרים לנו,
ללחוץ רגע על הבלמים של המירוץ המטורף,
להרגע, להתבונן, להזכר בעצמנו.
אבל יש כאן תלות לא קטנה.
מה, אנחנו צריכים לחכות שיגיע איזה חג,
כדי שנביא מודעות לעצמנו?
אנחנו יכולים להפוך כל יום להזדמנות
לחגיגה קטנה או גדולה.

להתחיל מבפנים, הכי קרוב שיש

זה מתחיל כמובן במעגל הכי פנימי.
האהבה שלנו לעצמנו.
כשאנחנו שוכחים את האהבה שלנו לעצמנו,
אנחנו סוגרים בפני עצמנו את הפתח לאהוב אחרים.
הרבה אנשים מבלבלים אהבה לעצמם עם פינוק.
הם משלים את עצמם, שאם הם קנו לעצמם תיק חדש,
או איזה בגד, או משהו אחר שהם רצו, זה מספיק.
אמנם לפנק את עצמנו זו גם דרך מסויימת,
אבל זה רק חלק קטן מהתמונה הכללית.
האהבה שלנו לעצמנו זה גם לאהוב את גופנו,
זה להסתכל לעצמנו בעיניים וממש לומר:
"אני אוהב אותי", "אני אוהבת אותי"...
זה לחגוג את קיומנו במוזיקה, בשירה, בריקוד,
לחגוג ביצירה ויצירתיות,
זה לצאת אל הטבע ולהתחבר חזרה למי שאנחנו באמת.

כשאנחנו טובעים בים השגרה הלוחצת,
אנחנו שוכחים את האהבה שלנו לעצמנו,
ואז יום בהיר אחד, אנחנו פתאום מתפלאים,
מה קרה לאהבה שלנו לאחרים?
זו כבר לא אותה האהבה. לא אותו הקשר.
כי סגרנו בלי משים, משהו בעצמנו.
כל יום ויום יכול להפוך למיני חגיגה.
זה לא חייב להיות ארוך,
זה יכול להיות גם משהו של כמה דקות קצרות,
אבל עצם המחשבה, תשומת הלב, המודעות,
כבר יוצרים את השינוי.

משב רוח קריר ומרענן

גם בקשר הזוגי אנחנו יכולים לחגוג חגיגות קטנות,
כל יום ויום.
זה יכול להיות בדברים גשמיים כמו,
ללכת לסרט, להצגה, לחברים, לעשות יום כיף,
זה יכול להיות בטקסים קטנים ויום יומיים,
ומספיק אפילו שניקח לעצמנו כמה דקות,
לפני שהטירוף מתחיל (או אחרי שהוא מסתיים),
ופשוט נתבונן בעיניים ונשתוק ביחד,
או שנקדיש לעצמנו כמה דקות לשיחה אינטימית,
שיחה של רגשות (זו לא מילה גסה :), מקרבת,
שיכולה להזריק דלק ליום שלם.
זה לקטוף פרח בדרך הביתה מהעבודה,
זה לשלוח מסרון עם מילה טובה של אהבה,

זה בראש ובראשונה, והכי חשוב,
להזכיר לעצמנו כל יום,
שזה יותר חשוב מהרבה דברים "חשובים" אחרים.
זה לדאוג לסדרי עדיפויות נכונים.
וכשאנחנו מרגילים את עצמנו לרגעים האלה,
מאד קל לנו להרחיב את המעגלים עוד ועוד,
להרחיב אותם לכלל האנשים סביבנו.
קל לנו אז, לבחור להיות באהבה,
ולפזר את האהבה שלנו סביב כמו כוכבים של אור,
כמו משב רוח קריר ורענן בצהרי אוגוסט רותח.

הזמנה לחגיגה

אנחנו מזמינים אתכם לבוא אלינו בחמישי הקרוב, לחגוג איתנו את חג האהבה. נכון, צריך להפוך כל יום לחגיגה, אבל כשמגיע חג האהבה, אז כיף ומענג לחגוג אותו עם עוד אנשים מקסימים, בסדנה שמעצימה את שלשת המעגלים הראשיים, את האהבה שלנו לעצמנו, את האהבה שלנו לבני זוגנו (ובגדול!) ואת האהבה שלנו לאחרים סביבנו.

אנחנו מדגישים שהסדנה מיועדת לכל הרמות!!! היא מאפשרת (ומעודדת) עבודה בעירום. העבודה היא רק בתוך הזוג.

ההרשמה מתבצעת דרך האתר בדף הסדנה.


#אהבה #וולנטיין #חג_האוהבים #Valentines #בן_ואפרת #סדנת_טנטרה #טנטרה_במודיעין #זוגיות #חגיגה_של_אהבה #אהבה_עצמית #אינטימיות #רגשות

👶🏼😭 גמישות רגשית, ילדה עם קוקיות וטנטרה 🤣👶🏼

חברה טובה שלחה לנו סרטון קצר, מצחיק.
צחקנו, נהנינו... ובעיקר זה הזכיר לנו את הנושא של גמישות רגשית.

מה זו גמישות רגשית?

גמישות רגשית הינה תכונה המהווה חלק ממה שבונה אינטיליגנציה רגשית. גמישות רגשית היא היכולת של אדם לעבור בקלות ממצב רגשי אחד למשנהו מבלי "להיתקע" על רגש מסויים.
כולנו מכירים את זה שמישהו מרגיז אותנו, ואנחנו כל כך בתוך הכעס, עד שאנחנו ממש לא מסכימים להפסיק לכעוס. זה כאילו שמשהו מושך אותנו בכח הכבידה להמשיך לכעוס עוד, למרות שהסיטואציה כבר השתנתה.
היכולת הזו צמודה באופן הדוק לנושא של להיות כאן ועכשיו. זה לא אומר "אני כאן ועכשיו כועס ולא מעניין אותי כלום, ואני אמשיך לכעוס כאן ועכשיו...". זה זיוף. זה אומר - היית בכעס כיוון שהיתה סיטואציה שעוררה בך כעס? עכשיו הסיטואציה השתנתה? שחרר! עבור לסיטואציה הבאה. זרום איתה.

ילדים הם אלופי הגמישות הרגשית...
(המממ... או שלא! תלוי בקריזה שלהם 🤣)

ילדים נודעים במיוחד ביכולת הגמישות הרגשית שלהם, מכיוון שהם עדיין חפים באופן יחסי מכל מיני התניות ותקיעויות. ילדים, הרבה יותר ממבוגרים חיים בכאן ובעכשיו. כל הורה מתחיל מכיר את הסיטואציה. הילד נופל, נחבל ומתחיל לבכות. מציעים לו סוכריה, צעצוע מעניין, עובר חתול או כלב... הילד נרגע ומתחיל להתעניין במשהו החדש (אלא אם הכאב נוכח מאד).

ואם כבר ציינו את העובדה הזו - גם לכם מגיע להנות.
צפו בסרטון ותבינו על מה אנחנו מדברים.

חמוד, נכון?

לשבור את היצול

אז למה חשובה הגמישות הרגשית בטנטרה?
אם במקרה שכחתם (או לא ידעתם), הדבר העיקרי שאליו טנטרה מכוונת הוא הגעה להארה.
הארה הינה מצב בו אדם מחובר באופן שלם ל"אני הגבוה" שלו, לחלק התודעה הלא פיזי שלו, לבורא וליקום. זה מצב בו אדם חייב להיות באיזון מוחלט בכל רבדי חייו, בשקט, שלווה ובחוסר מתח.

כפי שאמר טילופה בשיר המהמודרה:

"מבלי כל מאמץ,
רק בהישארו משוחרר וטבעי,
יכול אדם לשבור את היצול,
ובכך לזכות בהארה"

טילופה

אדם שאין לו גמישות רגשית נמצא פעמים רבות בסבל. חוסר הגמישות הרגשית יוצר אצלו מתח רב. קשה לו להסתגל לתנועה המתמדת, לזרימה של נהר החיים המזרים לעברנו ארועים שונים ללא הרף. הוא נשאר תקוע ברגשות שונים על ארועים שקרו לו לפני חודש, שנה או 30 שנים. ככל שהוא יותר תקוע רגשית, כך הוא חי שוב ושוב מחדש ארועים שגרמו לו לתחושה רגשית כבדה ושוב ושוב הוא סובל.
ככה לא בונים הארה...

גמישות רגשית אפשר לפתח, לאמן, לתרגל...

את הגמישות הרגשית ניתן לתרגל ולאמן.
ראשית, בעזרת המודעות. ברגע שאדם מתחיל להביא מודעות לנושא, מכיר בקיומו ובחשיבותו, הוא מתחיל להביא התבוננות מעמיקה יותר על מצבו הרגשי לעומת השינויים בסביבה.
לאדם מודע יש בד"כ יכולת בחירה מפותחת יותר. ובהחלט ניתן לבחור בשינוי רגשי. לאט לאט מתפתחים מנגנונים שמסוגלים לפעול מתוך בחירה חופשית. מנגנונים אלו יכולים לפעול בעזרת הסחה, בעזרת ניתוק ובעזרת מיתוג. (היכולות להסיח את הרגש לרגש אלטרנטיבי, לנתק את עצמך רגשית מסיטואציה או לפתוח ולסגור מתגים רגשיים).

מדיטציה הינה כלי יעיל מאד לפיתוח גמישות רגשית.

אמנם, כל מדיטציה עוזרת מכיוון שהמדיטציה מרגיעה את המחשבות, והרגשות שלנו מגיבים פעמים רבות למחשבות המשתוללות בראשנו. כאשר משקיטים את המיינד, משיגים גם שקט רגשי (גם אם זמני). ככל שמתרגלים את זה יותר, משיגים יותר ויותר שליטה על הרגשות.

...שלא לדבר על סדנאות הטנטרה.

בסדנאות טנטרה הנערכות עם קבוצה, אנחנו נחשפים למצבים חדשים שאנחנו לא רגילים בהם. המצבים האלה יכולים לזרוק אותנו מהדפוסים, מהמוכר והידוע, להציב בפנינו שינויים רגשיים ולהצריך מעברים בין מצבים רגשיים. לדוגמה, אנחנו עשויים להתקל במבוכה מול הרצון לצאת ממנה וליטול חלק. משהו עלול לעורר בנו כעס ומולו הרצון להתגבר עליו ולשתף פעולה עם בן/בת הזוג או הקבוצה. אנחנו עשויים להיסחף לצחוק אבל המדיטציה דורשת מאיתנו מצב תודעה רגוע ושקט, ועוד ועוד...

הזמנה לשער אל עולם הטנטרה.

רוצים להיפתח לעולם המיוחד הזה? עדיין לא העזתם? לא הזדמן לכם?
ביום חמישי 26 בפברואר, נקיים את הסדנה "פרפרים בבטן". סדנה עדינה שמתאימה לזוגות שהם ממש בתחילת דרכם.
פנקו את עצמכם בחווייה זוגית מהמדרגה הראשונה. זו סדנה מעצימה מאין כמותה והיא מקרבת, מלמדת יצירת קשר ברמת הנשמה ביניכם, טקסים טנטריים זוגיים יפים ועוד.

בואו הצטרפו אל הזוגות שכבר נרשמו לסדנה הזו וצאו למסע חדש ומלהיב בחייכם.


#בן_ואפרת #טנטרה #גמישות_רגשית #אינטליגנציה_רגשית #רגשות #כעס #צחוק #טילופה #מדיטציה #הארה #סדנת_טנטרה #טנטרה_זוגית #פרפרים_בבטן