🇮🇱🔥 טיפ חשוב להדלקת המנגל 🍖🇮🇱

חשוב לנו שהמשפחה המורחבת שלנו תהייה בריאה!
אנחנו רואים לעיתים תכופות אנשים מדליקים פחמים במנגל עם מדליקי פחמים, סובלים מטעם לוואי איום ומסכנים את בריאותם.
רבים חושבים שמאחר והנוזל דליק, הוא נשרף באש ואז הוא לא מהווה סכנה. ראשית, גם לאחר שהנוזל נדלק, נשארות בגחלים מולקולות אורגניות מאד לא בריאות שיתנדפו לתוך הבשר לאורך הצלייה (וגם לא בריא לנשום אותן!). שנית, כששופכים את הנוזל על הגחלים, חלק ממנו מגיע לתחתית המנגל, לא נדלק ולא מתנדף עד שהמנגל ממש לוהט ואז זה כבר מאוחר מידי, כי הצלייה כבר התחילה.

מאחר והניוזלטר שלנו היום עוסק בענייני אכילת בשר :-) הנה טיפ מדליק:
עורמים במרכז המנגל פירמידה של גחלים שבמרכזה חלל. מתחילים בגחלים הגדולות ואח"כ ממלאים את החללים בקטנות. את החלל אפשר ליצצר כמעשה אומנות של בנייה, או לקחת חתיכת קרטון גלילית.
אל החלל שהשארתם במרכז מכניסים כמות יפה של נייר טואלט מגולגל לא הדוק ושופכים עליו שמן בישול. אפשר ליצוק מעט שמן בישול גם על הגחלים עצמן.
מדליקים את נייר הטואלט ומחכים כ 5-10 דקות. הגחלים נדלקות מעצמן.
אם אצה לכם הדרך, חברו לחשמל פן (מייבש שיער)ונפחו אויר חם על ערימת הגחלים. תוך שתי דקות הכל לוהט ומוכן לעבודה. עשו זאת בזהירות כיוון שהגחלים מתנפצות ומתיזות שבבים לוהטים לכל עבר (חווייה מרהיבה). מאוורר גם יעשה עבודה טובה, אבל פחות.

בתיאבון.

מסורת משפחתית.

יש לנו מסורת ארוכת שנים.
ביום העצמאות נפגשת כל המשפחה המורחבת אצל אחד מבני המשפחה וחוגגת עצמאות בחגיגה של בשרים על האש. אנחנו נפגשים גם בנסיבות אחרות, אבל איכשהו, חגיגת הבשרים הופכת את זה למשהו אחר. וכשמתלווה לחגיגת הבשר 🍖 הזו כוס יין אדום טוב 🍷, זו כבר חגיגה של ממש.

...ואנחנו לא לבד.

במקומות רבים בעולם צליית בשר על האש נלווית לחגיגה. זו וודאי החזרה למקורות הקדמוניים שלנו מימי שבטי המערות וציידי הממותות.
בארה"ב נחגג יום העצמאות (ובאופן מוזר ביותר, יום הזכרון עוד יותר מיום העצמאות) בארועי ברביקיו בפארקים ועל המדשאות. באזורים רבים במזרח הקרוב לכבוד חגיגה שוחטים כבש, ולא נשכח את מדינות דרום אמריקה שבהן הבשר הוא המזון העיקרי ומהווה מרכז החגיגה. בארגנטינה יש חג שבו מכינים שור שלם במעטפת חימר מיוחדת במשך שלשה ימים בתוך בור סגור של גחלים.

על רוחניות ובשר.

בזרמים רוחניים שונים, נחשבה אכילת הבשר לפסולה ומרחיקה מהרוחניות. אלו בעיקר זרמים שקשרו את הרוחניות להתרחקות מהארצי והגופני, להתבדלות והתעלות אל מעבר לחייים הפיזיים. התפיסה היא שהנאות החיים גורמות לנו להתרחק מעצמנו ומהשקט הפנימי ולכן יש לחיות חיים של סגפנות ממש. על פי תפישות עולם אלו מרבים בצומות ובתפילה, מיניות נעה על המנעד של בין התנזרות מוחלטת (ההינדים מכנים זאת ברהמצ'אריה) לבין מיניות אך ורק לצרכי רבייה. התזונה מצומצמת ביותר ומתבססת בעיקר על צמחים ובחלק מהזרמים גם אוכלים כשבאופן מכוון לא נהנים מהאוכל (מהטמה גנדי הנהיג כך באשרם שלו וקרא לזה "אשווד". בולעים את האוכל במהירות ולא נהנים מהטעם. אוכלים בסגפנות).
מאחר ואכילת בשר (במיוחד בשר צלוי על האש) מתקשרת אצל מרבית האנשים בעולם כהנאה צרופה, הנהיגו הסגפנים הימנעות מאכילת בשר. אותו כנ"ל דרך אגב, לגבי שתיית יין.
את התפישה הזו חיזקה גם האמונה ההינדית הגורסת כי הפרה הינה יצור קדוש ולכן אכילת בשר בקר אסורה על ההינדים.

קצת על מוסר וקיימות.

ברור שזה עשוי לפתוח כאן תיבת פנדורה של וויכוחים אין סופיים ואין לנו כל כוונה להיכנס לשם. אנחנו רק מגישים חומר למחשבה ממש על קצה המזלג.
ישנם אנשים שמתנגדים לאכילת בשר מטעמי מוסר כאשר הטענה היא שאין להרוג בעלי חיים שיש להם אינטיליגנציה ורגשות. (אנחנו לא מדברים כאן על *איך* מגדלים את בעלי החיים. זה בוודאי חייב להשתנות). אנחנו נבראנו כיצורים שחייבים לאכול יצורים אחרים על מנת להתקיים. היצורים היחידים שאינם באמת טורפים הם הצמחים (וגם יצורים מיקרוביים). לצמחים יש אינטיליגנציה ורגש! זה שבני אדם בד"כ לא יכולים להיות מודעים אליהם לא אומר שהם לא קיימים. מחקרים מדעיים מהעת האחרונה מוכיחים שצמחים הם בעלי אינטיליגנציה, מרגישים, מתקשרים, מודעים זה לזה, לחרקים ובעלי חיים בסביבתם ואפילו משמיעים קולות מצוקה ואזהרה שניתנים להקלטה. לכן, בין אם אנו אוכלי בשר או אף טבעוניים, מטבע בריאתנו אנחנו חייבים לאכול בעל חיים אחר.
גם מבחינת הקיימות יש נקודות להתבוננות. זה נושא מורכב מאד מאד ויש בו המון פוליטיקה, אינטרסים כלכליים ממש לא נקיים (ברמה של מאפייה) וגם המון טעויות בסיסיות.
יש טענה נפוצה שלגידול צמחים יש טביעת פחמן נמוכה יותר מגידול בעלי חיים. הטענה הזו ממש אינה נכונה ויש הרבה היבטים שגויים לגביה. הם קשורים גם באופן גידול בעלי החיים (חקלאות מודרנים תעשייתית שגוייה לעומת permaculture ידידותית לסביבה ויעילה בהרבה), לחוסר ההתבוננות על תהליכי מידבור והרעלת קרקעות ומקורות מים ומעבר לכל, התעלמות מוחלטת מכך שישנה חוסר יעילות עצומה בניצולת ואורך חיי המדף של צמחים לעומת מזון מן החי וגם ביעילות הספיגה והניצול בגופנו של חלבונים צמחיים (פחות או יותר כשליש עד מחצית מהיעילות של מזון מהחי).
כמובן כפי שאמרנו, זה וויכוח עצום, אבל יש כאן לפחות נקודות למחשבה שלפחות תהפוכנה את ההתבוננות לפחות חד-ערכית או קיצונית ומוחלטת. תמיד צריך להשאיר מקום לסימני שאלה.

על בשר וטנטרה.

זוכרים מה הדבר הכי חשוב בטנטרה?
הכל אחד!
התפישה שהכל אחד, שהבורא והבריאה הם ישות אחת מאוחדת ובלתי ניתנת להפרדה (נון-דואליות) מהווה העמוד המרכזי עליו נשענת כל תפישת העולם.
מאחר והכל אחד - אם יש קדושה בבורא, יש קדושה בהכל.
הטנטריקות עשו הכל כדי להדגים לעולם שהכל, אבל ממש הכל קדוש. הם התוו את הדרך הרוחנית שלהם כדרך שבה חוגגים את חגיגת החיים כאמצעי להגעה להארה והתעלות.
בין היתר, שתיית יין ואכילת בשר היו אמצעי התרסה כנגד אותם סגפנים קדושים (ברהמינים) שראו עצמם מורמים מעם כיוון שהיו יותר "טהורים" (ורוב העם אכן קנה את זה).
על פי תפישת העולם הטנטרית, כאשר אתה נמנע בכח ממשהו, אתה בעצם עוסק בו לא פחות ממי שעוסק בדבר ממנו אתה נמנע.
אם אתה נמנע ממיניות ומתרחק ממנה, אתה בסופו של דבר עוסק במיניות לא פחות ממי שחי כנהנתן המכור למיניות.
אם אתה נמנע מאכילה שיש בה הנאה, אתה עוסק בהנאה מהאכילה - רק מהצד השני שלה.
טנטרה מלמדת דבר פשוט. אם אתה רוצה שקט פנימי אמיתי, אל תרחיק את עצמך משום דבר. ההיפך, עסוק בו ועסוק בו מתוך לגיטימציה עד שהוא פשוט יהפוך להיות משהו שפשוט לא מתעסקים בו. כמו שרובנו ממש לא מתעסקים התעסקות יתרה בלצחצח שיניים בבוקר או בהליכה לשירותים. זה פשוט חלק אינטגרלי מהחיים ואין מה להתעסק בו, ולכן הוא לא מרעיש ולא מפריע.

🇮🇱 יום העצמאות הטנטרי. 🇮🇱

טנטרה תמיד קראה למרד פנימי במוסכמות חברתיות.
האמת היא, שזה *לא* נגד המוסכמות החברתיות, אלא נגד השעבוד חסר המודעות למוסכמות החברתיות. אם אתה בוחר להתנהל על פי מוסכמה חברתית זו או אחרת מתוך בחירה חפשית ומודעת, אין בעייה. הבעייה היא כאשר אנשים חיים בכלא חברתי ואינם מביאים מודעות לכך.
הדרך העוצמתית ביותר של הטנטרה לעורר אנשים למודעות הזו הינה על ידי טלטלה עזה.
לכן טנטריקות עשו בפרהסיה דברים שמטלטלים ומזעזעים את המוסכמות החברתיות וגרמו לאנשים לעורר סימני שאלה באשר לדרך חייהם. בין היתר - אכילת בשר ושתיית יין.

אז ביום העצמאות הקרב ובא, כשתנגסו בנתח בשר עסיסי, עשו זאת במודעות. תיזכרו בחופש והשחרור שטנטרה שואפת להביא לנו, וכמיטב מסורת הלימוד הטנטרי, כדאי גם לרגע לשכוח מהכל, להתבונן על האוכל, ובעיניים עצומות להריח אותו, לחוש את המרקם והטמפרטורה, ולאכול אותו לאט לאט, לתת לטעם להגיע לכל פינה בחלל הפה ולתת לטעם להגיע לכל תא בגוף. להפוך להיות הטעם בעצמו.

ואם אתם מהצמחוניים, אפשר את זה (כמעט) אותו דבר גם עם עלה של חסה. 😅

💨🌬️ על הרווח שבין שתי נשימות 🌬️💨

כך, במילות שירה, ספק ברורות ספק סתומות ומסתוריות, מתאר שיווה לדווי, שאקטי, את אחת המדיטציות הבסיסיות ביותר של הטנטרה.
זו אחת המדיטציות הראשונות והבסיסיות ביותר בויגיאן בהירווה טנטרה, ספר הסודות המיוחס לשיווה. מסופר כי גוטאם בודהה הגיע להארה בזכות מדיטציות הנשימה הללו של שיווה.

השבוע אנו בוחרים לספר לכם עליה, קצת להסביר ולהציע לכם אותה. היא קלה ונפלאה, בסיסית, וניתן לבצעה בכל מקום ושעה, גם במשרד, בין שיחת הטלפון שהסתיימה והאימייל לחברים עם הבדיחה האחרונה ששלחו לכם...

אל תשאלו מה צריך לקרות. אל תחפשו מטרה. פשוט עשו. זו טעות לחפש מטרה במדיטציה.
אנשים רבים טועים בחושבם שמטרת המדיטציה היא להשיג רגיעה או שלווה. אין זה כך.
השלווה הינה אחד מתוצרי הלוואי של התהליך.

אנו נושמים מיום היוולדנו עד יום מותנו ללא הפסקה. דברים רבים קורים לנו, לגופנו, משתנים בנו וסביבנו, אך הם לא רלוונטיים לנשימה. זו תימשך ללא שינוי עד יום מותנו.
זו בדיוק הסיבה שהנשימה הינה תהליך אוטונומי, כי אם נהייה עסוקים במשהו ונשכח לנשום זמן רב...

טנטרה רואה בנשימה גשר ביננו לבין גופנו שהוא חלק מהיקום הפיזי. אם הגשר נשבר, אנו עוזבים את הגוף ועוברים למקום אחר, בלתי נודע, במרחב ובזמן. כך שהנשימה מהווה בעצם גשר ביננו לבין מימדי המרחב והזמן.
צריך להבין שלא מדובר כאן בטכניקות הנשימה של היוגה, אלא בגישה שונה בתכלית. גישה העושה שימוש בנשימה על מנת להיכנס פנימה, אל תוך עצמנו. הנשימה אינה מאולצת וקצובה אלא נינוחה וטבעית. זו אפילו אינה טכניקה כלל. זו התבוננות!

המדיטציה הבאה עוסקת בנקודות מאד מדוייקות, דקות אבחנה, בנשימה שלנו.

בין שאיפה לנשיפה (וגם בין נשיפה לשאיפה שוב), קיימת נקודה מתה, בה אנו לא נושמים בעצם. בנקודה זו אנו מתמקדים.
חשוב שנבין כיצד טנטרה מתבוננת בסימליות על תהליך הנשימה.
בכל שאיפה שאנו לוקחים, אנו נולדים מחדש. בכל נשיפה שלנו, אנו בתהליך מוות.
בנקודה הלא מודעת, לא מורגשת, הקצרה כל כך, שבין שאיפה לנשיפה, אנו נמצאים, אך מתים, לא בעולם. והרגע כה זעיר, שאיננו מבחינים בו.
כשאנו מודעים לרגע הזה, דברים יכולים להתרחש.

אין צורך בשום דבר מיוחד. רק דאגו לסביבה שקטה, שלא יפריעו לכם.
אל תאלצו את הנשימה! הניחו לה להיות רגועה וטבעית. כל הסוד כאן, הוא המודעות וההתבוננות נטולת ההערכה או השיפוטיות.
הפכו מודעים לנשימתכם, התבוננו בה.
מרגע שאויר נכנס לנחיריים עקבו אחריו במלוא המודעות לכל אורך הנשימה.
לוו את האויר בדיוק בקצב שלו. לא לפני ולא אחרי...
אויר נכנס - אתם נכנסים. אויר יוצא - אתם יוצאים.
רק לאחר שמתרגלים את זה די זמן, ניתן לחוש באמת במרווח, בנקודה המתה שבין שאיפה לנשיפה.
רק כאשר הכל סביב נעלם כלא היה, כשכל עולמנו הופך להיות האויר שנכנס והאויר שיוצא,
נוכל להיות מודעים לרגע בו חדלה הנשימה מהיות.
ובאותו רגע בו אנו קיימים אך איננו, מתרחשים דברים.

זו הטכניקה הבסיסית ביותר ואחת מהפשוטות ביותר שנותנת הטנטרה, והיא סייעה למיליוני אנשים בכל רחבי אסיה.
כפי שהזכרנו במבוא, מסופר כי בודהה הגיע להארה בזכות טכניקה פשוטה זו, אך היא היתה קיימת עוד הרבה לפני בודהה.

אם אתם מוצאים שקשה לכם להיכנס למדיטציה, הנחייה תסייע לכם מאד.
בכל אחת מהסדנאות שלנו אנחנו מנחים יוצר ממדיטציה אחת. זהו שער כניסה נפלא.
כמובן, תמיד תוכלו להגיע גם לסשן פרטי, אישי. ללמוד, לתרגל, לחוות ולצאת לדרך של חיים חדשים, מצויידים בכלי האדיר ביותר שידעה האנושות מימיה כדי לחיות חיים נפלאים ואף לחוות הארה.