אנחנו מפרסמים מידי שבוע מאמר מעניין ומקורי בנושאי העיסוק העיקריים שלנו: מיניות, טנטרה, זוגיות והתפתחות אישית.

את המאמרים תוכלו לקבל, יחד עם עדכוני הפעילויות והסדנאות השוטפות שלנו אל תיבת המייל שלכם. הניוזלטר נשלח אחת לשבוע.

על מנת לקבל את המאמרים והעדכונים, הזינו את כתובת המייל שלכם כאן.


אנחנו שונאים ספאם. לעולם לא נמסור את פרטיכם לאף אחד!

לחצו על הכותר על מנת לקרוא את המאמר הרצוי.

👉🏼🤔משהו חשוב אודות הבחירה... 🤔👈🏼

בכל פעם שמאמר נכתב, אנו עוברים תהליך. באופן קסום, בחוטים עדינים של זהב, מתחילים להופיע ארועים שונים בעבודה שלנו עם אנשים, ביחסים בינינו, עם הילדים והמשפחה, שכולם קשורים איכשהו לנושא שבחרנו בו עבור הכתיבה. לעיתים חולף זמן רב מרגע התהוות הרעיון ועד רגע הכתיבה, ותמיד מתברר לנו לבסוף, שהעיכוב בכתיבה לא היה עקב העיסוקים הרבים, אלא כדי להשלים תהליך. ואכן, בשבועיים האחרונים מצאנו עצמנו שוב ושוב בוחנים את הבחירות שלנו או מסייעים לאחרים לבחון את הבחירות שלהם.

החיים כבחירה.

הנה משהו שמפתיע רבים: בחרנו בחיים האלה. בחרנו להגיע לכאן!

עכשיו, יושב מוישל'ה מול המסך, קורא, וממלמל לעצמו: "מה? מה הם מבלבלים ת'מוח? מה בחרתי? הרי אמא ואבא נכנסו לחדר, ועשו חושך, ו... 😉 הם בחרו..."

אנו נתקלים גם באנשים שעבורם זה לא רק מפתיע, אלא ממש לבלוע צפרדע חיה.

למה שאנו קוראים בשפת היום יום חיים, צריך בעצם לקרוא "התגשמות". בעיני הטנטרה (וכמובן גם הקבלה, והיסוד הסופי, והשאמניזם לסוגיו ועוד...), אנו יישות נצחית שתמיד חיה. אין באמת מוות, אלא מעבר בין מימדים. כדי לעשות עבודה רוחנית אנו בוחרים להגשים את עצמנו בגוף.

זה נשמע אולי מוטרף, אבל כן, אנו בוחרים מראש את התקופה בה ניוולד, אנו בוחרים את הסביבה בה ניוולד, באיזה גוף נחייה, אנו בוחרים את הורינו! בוחרים מראש בבחירה משותפת מפגשים שונים עם נשמות אחרות, כדי לעשות יחד עבודה מסויימת. כל כניסה ויציאה של אדם מחיינו היא תוצאה של בחירה משותפת. והכי הכי מגניב בכל הסיפור, שאנו עושים את זה בשמחה אמיתית, בהתרגשות, מתוך חדוות יצירה עמוקה.

אז נכון מוישל'ה, אמא ואבא נכנסו לחדר ועשו חושך, אבל אז הם פשוט בחרו פיזית, כבני אדם מוגשמים בגוף, להביא ילד לעולם, לאפשר לנשמה להגשים את עצמה. הרבה הרבה לפני שהם ביצעו את הבחירה הפיזית, המושכלת, הם ביצעו בחירה רוחנית מתואמת איתך, שתגיע אליהם ותעבוד איתם.

אלו שקשה להם במיוחד לקבל את העניין, הם בעיקר אלו שחוו ילדות קשה, או שחווים קשיים פיזיים עם גופם. לצערנו אנו נתקלים בעבודתנו בגברים ונשים רבים שנפגעו מינית מהוריהם. כל כך מעציב ומתסכל עבורנו לדמיין הורה שפוגע מינית בילד רך ומותיר בו צלקות קשות לכל החיים, ומתוך שכך, כה קל לנו להבין אדם כזה שמסרב לקבל את העובדה כי הוא אשר בחר מראש להיוולד להורה הזה. הקושי ברור ומובן, אבל לאורך זמן הידיעה דוקא מקלה מאד.

מי כאן הבמאי בבקשה? 🎥

אז תגידו, בסרט הזה,🎞️ של החיים הנוכחיים שלכם, מי הבמאי??? שאלת השאלות. תאמינו לנו - זה לא כל כך טריוויאלי! זהו אחד הדברים הראשונים שאנו מבררים בתחילת עבודה תהליכית.
הרבה אנשים עונים לנו באוטומט "ודאי שאני...", אבל אחרי קצת חקר מעמיק, הם מבינים שאולי בעצם, הם לא כל כך...

כבר כתבנו רבות על נושא האחריות האישית, אבל כאן המקום להדגיש, האחריות האישית שלי על חיי, מתבטאת בבחירות שאני מבצע.

כשאדם נכנס לסיטואציה מסויימת ואינו נוהג על פי רגשותיו, אינו הולך בעקבות המצפן הפנימי שלו, אלא מאפשר לדברים אחרים להנהיג אותו - אמא, אבא, חינוך, דיעות, לחץ חברתי... הוא בעצם חי את הבחירות של אחרים. הגרוע מכל הוא, שגם האחרים חיים את הבחירות של אחרים אחרים, שחיו פעם את הבחירות של אחרים אחרים אחרים.... ומי בכלל יודע, מי היה ה"אחר" הראשון, שהנהיג איזו דיעה מפוקפקת, שעל פיה רבים מאיתנו מתנהלים?

אחד התחומים העיקריים בהם העניין ניכר באופן מיוחד הוא המיניות. החופש שמרשה לעצמה החברה המחנכת הסובבת אותנו להתערב לנו במיניות הוא מדהים. זה מתחיל, אבל לא נגמר באמא ואבא. זה המשפחה הקרובה והרחוקה, גננות ומורים, אפילו השכנה המעצבנת מקומה חמש. לכל אחד יש מה לומר, מה להעיר, ולרוב מה לסלף ולעוות. לא מעט אנשים מגיעים אלינו עם רצון עז להשתחרר ולחוות את עצמם בחפשיות, אבל כשזה מגיע למבחן המציאות, הם קופאים, נסגרים, אינם מתמסרים לעצמם או מרשים. כמעט בכל המקרים יש שם אמא/אבא/דודה חורגת שעושים להם "נו נו נו" באצבע... אסור, תחביא, תסתיר, זה לא יפה, זה לא מוסרי... הרבה עבודה יש שם, למוסס את הכבלים העבותים כביכול, שאינם בעצם, יותר מחבל הבמבוק לרגלו של הפיל.

בדיוק מהסיבות הללו, טנטרה מלמדת פריצת גבולות, מודעות, חופש. כל אלו מאפשרים לנו לבצע בחירות אמיתיות, נקיות, כאלה שבאמת משתקפת דרכן אחריות אישית. הרי גם כאשר אדם חווה רק בתת-מודע את זה שהוא חי בחירה של אחרים, הוא מקבל (דרך התת-מודע) תירוץ נפלא לחוסר אחריות, כי לא באמת הוא בחר.

אז השנה אני יורדת 10 קילו...

מכירים? בטח שמכירים... לפני כמה ימים, רבים חגגו את ה-1 בינואר. שנה חדשה, החלטות חדשות. אצל האמריקאים יש כבר ביטוי שגור: "New Year's Resolutions", והכוונה בדיוק לאותן החלטות או בחירות אם תרצו, שאף פעם לא מחזיקות מים, לפחות לא יותר משבוע שבועיים.

כל כך הרבה אנשים נופלים עם זה, ולא קולטים את הקטע. מה קורה?

מרביתנו רואים את מושג הבחירה כארוע רגעי. זו הטעות הכי גדולה שאנו עושים!

בחירה אינה ארוע רגעי. היא תהליך מתמשך!

אכן, קיים הרגע הצרוף בו אדם שוקל אפשרויות שונות, ואז הוא מבצע בחירה מושכלת במשהו מסויים, אבל זה לא מסתיים שם. בחירה הינה תהליך שבו קיים מומנטום מתמשך.

מה דוחף אדם לבחור? בדרך כלל קודם לבחירה תהליך רגשי מסויים. אדם עומד בפני סיטואציה מסויימת שבה יש יותר מאפשרות אחת, ועצם קיום האפשרויות השונות יוצר לחץ רגשי. ככל שהלחץ הרגשי גדול, כך גדל הצורך הפנימי לבצע בחירה. והנה הפואנטה. עצם הבחירה, ההחלטה הרגעית, מוריד פלאים את רמת הלחץ הרגשי. יש מין אמירה פנימית "הנה בחרתי. זהו, הכל בסדר". עכשיו, אחרי שהלחץ הרגשי ירד ונרגע, מי כבר צריך להמשיך?

בחירה אינה למשהו עתידי אלא רק כאן ועכשיו!

אי אפשר באמת לבחור באופן עתידי. (ויש לעמוד על ההבדל בין בחירה ובין תכנון). בחירה מחייבת אותנו. ואנחנו, הרי אנחנו כנהר הזורם. "לעולם אינך יכול לראות את אותו נהר פעמיים" אמר לאו צה. אנו משתנים מרגע לרגע. לא רק בהיבט הפיזי ביולוגי, אלא גם החברתי רגשי. האמירות הנפוצות בסגנון: "מיום ראשון אני מתחילה דיאטה", "משבוע הבא אני מפסיק לעשן", "רק עד סוף הקופסה, נשארו לי רק שבע..." בעצם מסתירות מאחוריהן התנערות מאחריות. כי מה אני יודעת על עצמי עד יום ראשון? עד שבוע הבא? עד עוד שעה? הרי כמעט בטוח שביום ראשון אוכל לומר לעצמי "מיום ראשון הבא...", אז למה שלא אפזר סביבי אמירות סרק, כולל לעצמי? הבחירה היא כאן ועכשיו. רוצה להפסיק לעשן? בחר עכשיו וזרוק עכשיו את הקופסה, גם אם נשארו בה 19. (כמה יש בקופסה? 20 לא? לידע כללי... 🙃)

הדרך הנכונה לבחירה הינה מתוך מקום רגוע, נחוש והחלטי. דברים רבים שטנטרה מתרגלת מסייעים בכך. להשקיט את המיינד המרעיש והטוחן, לקבל בקבלה מוחלטת את עצמי, את האחר, את הארועים השונים בחיי, לחוות חופש אמיתי, פנימי, ממקום של עוצמה.

כאשר אלו נמצאים, מתקיים הבסיס לבחירה כתהליך מתמשך.
יש עוד הרבה מה לספר על עניין הבחירה שלנו, יש צחוקים, יש עוד דוגמאות מעניינות מחיי הזוגיות ועוד.

בואו אלינו ותשמעו עוד הרבה...

לעיתים, מה שמחבל מאד בעניין הבחירות שלנו בטוב הוא העבר הרגשי שלנו שאנחנו לא מצליחים להתגבר עליו. סוחבים טריגרים, טראומות, דפוסי התנהלות לא מיטיבים. כשלא מצליחים להתגבר על אלה - מאד קשה לבחור נכון בבחירה משמעותית, מתמשכת.
במצבים כאלה - אנחנו כאן עבורכם.
יש לנו את כל הכלים, הידע והיכולת לסייע לכם להשאיר את כל המחסומים חאחור ולפסוע בדרך חדשה וטובה.
אנחנו רק במרחק לחיצת כפתור מכם.


#בחירה #בחירות #תהליך #תהליך_אישי #טנטרה #רוחניות #חוזה_נשמתי #הסכם_נשמות #סרט_של_החיים #סרטים_של_המיינד #תהליך_אישי #אחריות_אישית #מיניות #מודעות #חופש #פריצת_גבולות

🎩 💫 רוצים לעשות קסמים ✨ לשנה החדשה? 🪄🧙‍♂️

ממש עוד מעט מתחלפת לה שנה. ציון זמן חשוב למרבית האנשים. שנה חדשה זה תמיד זמן של התרגשות מסויימת, של התחלות חדשות ובחירות. עבור מי שמכיר כמונו את העבודה, עבור מי שבדרך, זה גם זמן מופלא מאין כמותו לבריאת מציאות רצויה בחיינו.
"מדוד פעמיים וחתוך פעם אחת" אומר הכלל של הנגרים. תכנן בקפידה את הכל מראש כדי שתוכל למזער את הסיכוי לטעות. כל דבר נוצר פעמיים, פעם אחת ברמת החזון והתכנון ופעם נוספת ברמת העשייה. מרבית האנשים אינם קולטים שהיצירה ברמת החזון והתכנון חשובה בהרבה מזו שברמת העשייה.

הדבר החשוב ביותר אולי, עבור בריאת מציאות לשנה החדשה, הוא לשחרר את המיינד שלנו משלשלאות שכובלות אותו למה שהגיוני, שאפשרי, שמותר, שכבר עובד, שמוסרי, שטוב עבורנו. אנחנו אומרים לאנשים שמגיעים אלינו למפגשים אישיים: תחשבו כמו אלוהים. זאת אומרת, שחררו את החשיבה שלכם מכל תלות במשהו ארצי שיכול או לא יכול להיות. הכל אפשר! הכל ייתכן! אין לכם גבולות!

בהתחלה אל תסננו כלום. שבו עם עצמכם בשקט, קחו לכם דף ועט ופשוט כתבו כל מה שעולה על דעתכם. אל תחשבנו, אל תמיינו, אל תסננו. אפילו אל תתקנו טעויות כתיב. פשוט זרמו ויצרו עוד ועוד מחשבות. רק אחרי שתסיימו עם תהליך הזה - תקבעו סדרי עדיפויות, תמיינו, תסננו...
אחרי שתישארו עם מספר מצומצם של פריטים שאתם באמת רוצים ושבאמת חשובים לכם, חשבו עליהם, דמיינו אותם כאילו כבר הוגשמו ותתחברו לרגשות שהם מעוררים בכם. הרגשות האלה חשובים במיוחד. ראשית, אם יש שם איזה רגש כבד של אי נוחות כנראה שהדבר הזה לא ממש חלק מהיעוד שלכם, לפחות לא כרגע. שנית, כאשר הדבר שדמיינתם מעורר בכם רגשות חיוביים וקלים, הדרך לבריאתו במציאות הפיזית כבר סלולה.

כעת, כל שעליכם לעשות הוא להאמין ולבטוח שמה שתכננתם ובראתם אכן שם. עליכם לראות אותו כמה שיותר בעיני רוחכם והכי חשוב, לשמור כמה שיותר על חיוביות, מצב רוח טוב, קלילות, פתיחות, אמונה... וזה יגיע!

אנשים רבים מקבלים החלטות של שנה חדשה, הבטחות לעצמנו. "השנה אעשה דיאטה 🍰", "השנה אתאמן בחדר כושר 🏋️‍♀️", "השנה אצא יותר עם אשתי 💏", "השנה אכתוב ניוזלטר כל שבוע... 🤣". מה שקורה להם הוא שהם מחזיקים מעמד מעט זמן ואז נשברים ומוותרים או פשוט שוכחים. יש לכך סיבות רבות. למשל, כאשר ההחלטה לא מוגדרת במדוייק ולא מסויימת (למשל "אצא יותר עם אשתי" לעומת "נצא פעם בשבועיים בימי חמישי"). יש גם מנגנונים מורכבים ומסובכים שמונעים מאנשים באמת להתמיד ולהצליח ועל כך בניוזלטר אחר.

אבל יש דבר חשוב מאין כמותו שעוצר אותנו והוא, הרבה יותר מידי הבטחות שאנחנו מבטיחים לעצמנו.
אנחנו מציעים לכם לאמץ אל חיקכם החלטה אחת בלבד, והיא "השנה אעמוד בהחלטות שלי, ויהי מה!!!"...
כאשר זו ההתחייבות שלכם כלפי עצמכם ואתם אכן עומדים בה אתם משדרים לעצמכם וליקום שמילה שלכם היא מילה. שאתם רציניים כאשר אתם בוראים מציאות חדשה.

קיימות דרכים שונות להגביר את העוצמה של בריאת המציאות שלכם, לזקק אותה, לקצר תהליכים...
אחת מהדרכים האלו נקראת "Sex Magic" - היכולת לרתום את האנרגיה המינית הטהורה לטובת התמקדות-על במה שאנו מבקשים לברוא לעצמנו. האנרגיה המינית היא האנרגיה הכי עוצמתית ויצירתית שלנו, וכשאנחנו נמצאים בה תוך כדי מצב מדיטטיבי, אנחנו גם במצב של פתיחות וקבלה למה שאנחנו בוראים.
השנה, באופן חריג, נחגוג יחד את ערב השנה האזרחית החדשה ב 1 לינואר (מוצ"ש) ונברא יחד מציאות טובה ורצוייה לשנה הבאה. בין היתר נלמד ונחווה את עוצמת הרתימה של האנרגיה המינית הטהורה שלנו לשם בריאת מציאות - ובעצם עשיית קסמים...

חברים אהובים, אל תגידו שלא אמרנו.
הערב הזה תמיד מאד מבוקש וישראלים כדרכם, משאירים הכל לרגע האחרון - ו..... מתבאסים רצח.
הקדימו להירשם!!!


#שנה_חדשה #2022 #בריאת_מציאות #בחירה #לתכנן_חיים #מחוייבות_עצמית #עמידה_בהחלטות #סדנת_טנטרה

💸🪙💰 האם אתם מוכנים לשלם את המחיר? 💰🪙💸

את המאמר הזה כתבנו לפני מספר שנים, כשעוד לא היתה קורונה והיה הזורבה.
עכשיו אין זורבה - אבל התובנות כל כך חזקות שזה בכלל לא משנה.
זורבה או לא זורבה - תקראו ותלמדו שיעור חשוב לחיים טובים.

ממלאים מצברים בזורבה.

אנחנו מאד אוהבים פסטיבלים. עבורנו זו הזדמנות נהדרת גם להנחות מול קהל גדול, גם לחדש קשרים עם אנשים וגם לנוח ולמלא את המצברים.
שלשום חזרנו מפסטיבל זורבה באשרם במדבר.
בשבת, החלטתי (בן) להשתתף בסדנה "ארבעת האלמנטים" שהעביר שרדהה. זו סדנה מאד פופולרית שתמיד מושכת המונים. מוזיקת טראנס חיה שמתאימה לכל אחד מארבעת האלמנטים: אדמה, מים, אויר ואש והמשתתפים רוקדים בחפשיות בהתאם לאלמנטים.
לכאורה, סדנה פשוטה ביותר. עומדים על הרחבה עם עוד המון אנשים וכל אחד רוקד לעצמו.

מריחות ומרפקים...

נעמדתי על הרחבה והתבוננתי סביב. הבודהה הול היה דחוס באנשים. לא מעט אנשים חזרו ישר מסדנת צבע וכל גופם היה מרוח בתערובת של שמן וצבע. אחרים שוטטו על פני הרחבה, נדחקים בין האנשים הצפופים. חום המדבר היה בשיאו והתרגשות ניכרה על פני אנשים רבים.
צלילים ראשונים של הדיג'רידו פתחו את החגיגה ואליהם הצטרפו עד מהרה הביטים העוצמתיים של הטראנס השבטי. התחלתי לנוע לפי הקצב, שקעתי בתוך עצמי ושכחתי מהעולם.
שרדהה התחיל להנחות את הפעילות, מכניס אותנו לאוירה של אמא אדמה. אני בעיניים עצומות מצמיד כפות רגליים לאדמה ומתמסר לתנועות הגוף הספונטניות. הקצב מתחיל לאט לאט לעלות וסביבי יש את אלה שעבורם זו פשוט מסיבת טראנס. לא אדמה ולא נעליים. הם רוקדים באקסטזה ואני מוצא את עצמי נאלץ מידי פעם לדחוף מישהו שלא יעלה עלי. בכל פעם כזו אני יוצא מהמדיטציה שלי החוצה וקצת מתבעס.
המוזיקה ממשיכה לעלות ומישהו, כולו מרוח בשמן ותערובת חומה של צבע עובר ונמרח לי על החולצה הלבנה הנקייה שרק הרגע לבשתי. הלכה החולצה. אני פושט אותה בצער וחוזר לתוך עצמי.

ברקע, שרדהה מנחה אותנו להיות טוטאליים ואני קולט את עצמי שאני ממש לא מצליח. אנחנו באלמנט המים, ואני כולי רוך וזרימה. שוב אחרי כמה זמן, הקצב עולה וחוזרת מסיבת הטראנס. כל הרוך של המים נעלם מסביב ונכנסת אש פראית. אני בעיניים עצומות חוטף מרפק לראש וכמה דקות אחרי כן מרפק לצלעות. זה כבר מתחיל להרגיז..

את המחיר הזה אני לא מוכן לשלם.

חולפת לי שאלה בראש: מה קורה? למה אני לא מצליח לעוף, להיות טוטאלי, להתמסר עד הסוף?
ואני עונה לעצמי כמעט במיידי, "לכל דבר יש מחיר, ואת המחיר הזה אני לא מוכן לשלם".
לא מוכן לשלם מחיר של להמרח בצבע מלכלך ולחטוף מכות כדי להתמסר במדיטציה.
לא חולפות כמה שניות ובחורה חמודה בעיניים עצומות ממקמת את עצמה לידי, כולה בלהט הטראנס שלה. היא רוקדת משולהבת ודורכת לי בעוצמה על כף הרגל. היא בחורה נמוכה וחטובה, ודאי לא שוקלת הרבה, אבל עוצמת המכה היתה רבה. לא חולפת דקה והיא שוב על הרגל שלי. הפעם המכה חזקה יותר וממש כואבת. הדהים אותי שאחרי שדרכה עלי פעמיים, אין לה אלוהים. היא לא מבחינה ולא זזה, או מבחינה ולא שמה קצוץ. המכה השלישית כבר שלחה אותות של כאב לאורך כל הגוף עד הראש ואז פשוט החלטתי שנשבר לי. אני לא מוכן לשלם יותר את המחיר הכבד הזה. יצאתי מהרחבה והלכתי מסביב עד לקצה הבודהה הול, מאחורי הרמקולים. עדיין היו שם אנשים אבל קצת פחות צפוף.

אסימון ענק נפל.

פתאום הבנתי הכל! פתאום נפל לי אסימון ענק ומצלצל. שמעתי אותו אומר שלום לאסימונים האחרים באחורי הראש שלי. החווייה הזו של מדיטציית ארבעת האלמנטים נקשרה אצלי בעוצמה לכל מהלך חיי, לכל ההחלטות והבחירות שלי. הבנתי פתאום שלא רק במדיטצייה לא הייתי מוכן לשלם את המחיר אלא בכל יום ויום במהלך חיי. יכולתי לראות איך זה קשור באופן ישיר להתנהלות שלי בבית, עם הגוף שלי, בעסק שלנו.
התובנה שנפלה עלי היתה עוצמתית במיוחד. התבוננתי על מצבים בחיי, בהתנהלות המקצועית והעסקית שלי וקלטתי שלגבי דברים מסויימים אני משלם היום בלית ברירה מחיר כבד מאד - אבל המחיר הכבד שאני משלם היום הוא תוצאה של זה שלא הייתי מוכן לשלם את המחירים היותר נמוכים לאורך הדרך.
זה זרק אותי לתוך בליל של מחשבות והתבוננויות. איפה לא הייתי מוכן לשלם את המחיר? כשאבין איפה, אוכל אולי לשנות את המצב.

מעבדות לחירות...

כל זה בכלל תוך כדי המדיטציה על אלמנט האש. נותרו דקות אחרונות למדיטציה. ואני עם ברך שכואבת כבר כמה ימים, כתפיים כואבות, חם לי והמכות מסביב לא פסקו. אבל החלטתי שאני רוצה טוטאליות, החלטתי שאני מוכן לשלם עכשיו את המחיר!
פרץ אנרגיה מטורף שלח אותי להשתוללות חסרת גבולות. הידיים התנופפו באויר, הכאבים נשכחו, הברך נעלמה, כולם סביבי נעלמו, צרחתי מלוא ריאותי והרגשתי שהנה, ערב חג שני של פסח, יצאתי מעוד עבדות לחירות.

ואתם?
איזה מחיר אתם לא מוכנים לשלם בחיים שלכם?


#זורבה #מדיטצייה #ארבעת_האלמנטים #בחירה #התמסרות #לשלם_את_נמחיר
Essential SSL