🗿🖼️ לא תעשה לך פסל 🧘🏽♀️🛐
"לא-תעשה לך פסל, וכל-תמונה,
שמות כ' פסוק ג'
אשר בשמיים ממעל, ואשר בארץ מתחת
ואשר במים, מתחת לארץ.
לא-תשתחווה להם, ולא תועבדם"
בכל רחבי המזרח הרחוק תוכלו למצוא פסלים שונים של הבודהה. כיום הם כבר נפוצים בכל רחבי העולם. אחד המרשימים שבהם נמצא בסין. על גדת נהר רחב, חצוב בסלע אדום כאש, פסל בודהה שגובהו 70 מטר. זהו הבודהה של להשן.
הפסל כה עצום עד כי ניתן לראותו בשלמותו מהרגליים עד הראש, רק מתוך סירה בנהר.
אנחנו חושבים לעצמנו איזה שד דוחף מישהו לחצוב בסלע פסל בגובה של בניין בן 23 קומות?
אולי מישהו שיש לו כזה קטן ומפצה את עצמו?
טוב, ברור שלא... 😂
אז למה לא פסל בעצם?
לא תעשה לך פסל, נאמר בספר שמות. המצווה השנייה בין עשרת הדברות. דרכן של הדתות היא בדרך כלל, לומר מה לא. ומה כל כך חשוב בלא לעשות פסל?
יש כאן מורכבות גדולה, יש כאן עומק גדול. כאשר אדם עושה פסל ומעריץ אותו, הוא בעצם תוחם את האלוהות למשהו שיש לו התחלה וסוף. הרי התפישה של הבורא הינה של האינסוף. הוא גם מגביל את האלוהות לזמן ומקום. הוא כושל מלראות את האלוהות כאחד שהוא הכל.
כשאדם עושה פסל ומעריץ אותו, הוא בעצם נמצא בחוץ, בחומר, הוא לא מודע למה שמתחולל פנימה, בו. הוא לא מסוגל לראות את עצמו כחלק מהבורא, כי העבודה היא חיצונית, שטחית. הוא מגביל את עצמו לדמות או תכונה מסויימת.
אז מה הקטע של פסלי הבודהה?
הרבה אנשים לא מבינים את המשמעות העמוקה של פסלי הבודהה השונים. כל מי שביקר במזרח יודע שיש פסלי בודהה בכל מקום. אנשים נושאים איתם פסלוני בודהה קטנטנים, נתונים במעיין מיקרו מקדש, כמו שאצלנו יש מי שנושא איתו ספרון תהילים לכל מקום.
מצד שני - פסלי בודהה ענקיים, של עשרות מטרים, עומדים, יושבים (הכי נפוץ) או שוכבים.
מי שרואה זאת מבחוץ בלי להבין את העומק, חושב שהאנשים סוגדים לבודהה כמו עבודת אלילים.
באיזורים שונים של המזרח, ישנם פסלי בודהה שונים, שמייצגים תכונה שונה של הבודהה.
ביפן, נפוצים פסלי הבודהה הצוחק. איש שמנמוך, כרסתן עם בטן ענקית, שצוחק צחוק גדול. זהו הצחוק שצוחקים כאשר מגיעים להארה. כי כשמגיעים להארה, קולטים פתאום, עם כמה בולשיט אנחנו מתעסקים בחיים שלנו.
בהודו, לפסלי הבודהה פנים חתומות אך שלוות מאד. שיא השלווה והרוגע. זוהי השלווה האלוהית של ההארה.
בקוריאה, יש לפסלי הבודהה תווי פנים קוריאניים.
בסין, יש לפסלי הבודהה השפעה מהשושלות השונות לאורך השנים. לחלקם (במיוחד המאוחרים יותר) יש תווי פנים אנושיים, סיניים, עשירי הבעה.
הבודהה הפנימי שבי
בעצם, יש לפסלי הבודהה מטרה מאד מוגדרת. הרעיון בפסלי הבודהה הוא להזכיר לו לאדם, את דמות הבודהה הפנימית שבו. להזכיר לאדם שהוא שלוחה ישירה של הבורא, שהוא בעצמו בודהה. כל מה שעליו לעשות, הוא להרשות לשקט הפנימי שבו לבוא לידי ביטוי. הגישה נראית לכאורה שונה בתכלית מגישת הדת, אבל בעצם אם נתבונן לעומק, גם כאן הדחיפה הינה להתבוננות מעמיקה פנימה. בעצם, אדם שרואה את הבודהה באור הנכון, הפסל מזכיר לו דוקא להתחבר לשקט הפנימי שבו.
במזרח עובדים המון עם סמלים. גם בטנטרה. יש יאנטרות (סמלים גיאומטריים מקודשים מורכבים), יש מנטרות (סמלים קוליים שנאמרים), ויש מודרות (תנוחות או מצגי ידיים או גוף). כשאדם משתמש במודרת ה"נמסטה", הוא מזכיר לעצמו את האלוהי והמקודש שבו ובאחר. כך גם, כשאדם רואה את הבודהה, הוא נזכר להכנס את תוככי מעמקיו, ולהתחבר לבודהה הפנימי שבו.
אז בפעם הבאה כשתראו פסל של בודהה, קחו נשימה עמוקה, תעצמו עיניים אם תוכלו, ולכו אל הלב שלכם. הזכרו בניצוץ האלוהי שהנכם, הרגעו והתעצמו.
אם אתם רוצים ללמוד לעומק עוד על עצמכם, על העולם הקסום, המעמיק והמרהיב של הטנטרה, תפיסת עולם מדהימה ודרך חיים. אם אתם רוצים לשדרג את החיים, המיניות, הזוגיות ולפגוש את הבודהה הפנימי שבכם - קחו לעצמכם דקה, שלחו ווטסאפ, קבעו איתנו פגישת היכרות בת 45 דקות, חינם ללא תשלום, על כוס קפה. נכיר, נשוחח ונצא לדרך חדשה ומרתקת.