נוגעים טנטרה - מסע זוגי עוצמתי ונועז לעולם הטנטרה.

כאן תוכלו לקרוא את שלושת המאמרים האחרונים שפרסמנו.

אנחנו מפרסמים מידי שבוע מאמר מעניין ומקורי בנושאי העיסוק העיקריים שלנו: מיניות, טנטרה, זוגיות והתפתחות אישית.

את המאמרים תוכלו לקבל, יחד עם עדכוני הפעילויות והסדנאות השוטפות שלנו אל תיבת המייל שלכם. הניוזלטר נשלח אחת לשבוע.

לקבלת המאמרים והעדכונים

לחצו על הכותר על מנת לקרוא את המאמר הרצוי.

על היחד 💏 והלבד 🚶‍♂️🚶‍♀️ שבזוגיות

"ואת הנשמה המתוקה שלי
היחידה שמדליקה אותי
ואיתך אני כל העולם
ואיתך אני כל היקום
בלעדייך אני חצי בן אדם
בלעדייך אני בעצם כלום"

שלומי שבת

כך פרט שלומי שבת לפני שנים רבות, על מיתרי לבבם של רבים.
דמעות רבות של התרגשות זלגו לצלילי השיר הזה, גם שלנו, אנו מודים. אך רבים אינם מודעים לכך, שהשיר היפה והמרגש כל כך, מייצג בעצם דווקא את האנטי-תזה לזוגיות נכונה ויפה.

אנשים רבים משתמשים כלאחר יד בביטוי "החצי השני שלי", ואם לא מדובר באגרת הרדיו והטלויזיה שכבר בוטלה לפני שנים, תודה לאל, הרי זו טעות מיסודה.
זוגיות נכונה וטובה, מבוססת על חיבור של שני שלמים. לא מושלמים, אלא שלמים. שני מעגלים שחוברים יחדיו לסמל האינסופ. לא בכדי נבחר סמל זה.

תפישת "החצי השני" הינה בעצם תפישה שביסודה תלות רגשית. כאשר אדם תלוי במשהו, ואין זה משנה במה הוא תלוי, הוא מועד לפורענות רגשית. ברגע שמשהו משתנה במושא התלות שלו, הוא פשוט נשבר.
יצא לכם להיות נוכחים לאחרונה באיזו חתונה שגרתית? הרבה רבנים יספרו במעמד החופה על הסמליות שבטבעת, ויאמרו שעכשיו, כשהשניים התאחדו, מסמלת הטבעת שלמות. אך האמת היא, שהסמליות הינה שכל אחד מבני הזוג נכנס אל תוך הקשר כשלם ונשאר שלם בתוך הקשר.

אנחנו כבר חוגגים 23 שנה יחד. מאז 2006 עת עזבנו את מקומות העבודה שלנו, אנחנו יחד 24/7. שואלים אותנו אנשים – עוד לא אכלתם זה את זה? לא קשה לכם להיות כל הזמן יחד?

אנחנו מרימים כתפיים למעלה בהתנצלות מה ועונים במבט מחוייך –לא.
נפלא לנו, השיעורים הקסומים ביותר באים בדיוק כך.
השעות הנפלאות ביותר, הרעיונות, ההפרייה ההדדית...
אנו מקפידים לכבד ולהעניק זה לזה את מרחב המחייה.
כל אחד מאיתנו אדם חופשי ועצמאי באשר הוא.

עם זאת השאלות נותנות במה להתבוננות בתרומתה החשובה של הטנטרה לעניין.
עבורנו, טנטרה היא השקפת עולם עקרונית ודרך חיים. אנו חיים טנטרה מרגע הקיצנו בבוקר ועד לרגע היקיצה בבוקר שלמחרת...
הכלים שמלמדת הטנטרה והשקפת העולם המיוחדת, רק חיזקו את הסינרגיה שנוצרת מחיבור שני השלמים.

אם ישנו דבר ראשון במעלה שטנטרה מלמדת בני זוג, הרי הוא הדרך להתבוננות זה בנשמתו של זה. מבט נשמה, אשר מאפשר להם פיזית, "לראות" אחד את נשמתו של השני. ראייה זו הינה בעצם רגישות גבוהה מאד לאנרגיה הזורמת בין הנשמות.
כאשר יוצרים חיבור ברמה כזו ולאורך זמן, מבינים לפתע כמה הכל לעומתו שטויות במיץ. הוא שומר אותנו תמיד בפרופורציות הנכונות. המבט הזה, יוצר לך בית אמיתי לחזור אליו, כזה, בלי משכנתא או שכר דירה. גם בשעות הכי קשות שיש, הוא מחזיר אותך, המבט, לפרופורציות הנכונות של מה באמת חשוב בחיים.

תפיסת העולם והתרגולים השונים מחזירים את האיזון החשוב כל כך, הם מנמיכים את חשיבותו של הראש החושב והאנליטי, ופותחים את הלב, ממיסים את החומות. וכאשר הלב פתוח ונקי, הכל יכול לקרות!
כאשר הלב פתוח ויודעים להביט בנשמה, אנו רק מוכנים לתחילת הדרך.
היופי בטנטרה, מתבטא בכך שטנטרה מטילה על כתפיך אתה, את מלוא אחריות לעצמך, להחלטות שתקבל, לגבולות איתם תחיה.
אין עוד תפיסת עולם או דרך שעושה זאת באופן כה חזק, כיוון שאין עוד דרך שמתבוננת על הכל כעל לגיטימי ונכון. מרגע שהכל אפשרי, מותר, נכון, מקודש, מאבד אדם את כל התירוצים שאולי עד כה עמדו תלויים לשירותו. הוא כבר אינו יכול לעשות דברים "בגלל ש...", אלא רק מתוך בחירה חפשית.

סוד גדול בזוגיות הוא לדעת, ואף לבחון ללא הפסקה, היכן נגמר גבול האחריות שלי והיכן מתחיל גבול האחריות של האחר.
טנטרה מלמדת את זה בכל מקום, גם בסופרמרקט הקרוב, וגם במיטה.
ברגע שאחד מבני הזוג לוקח על כתפיו אחריות של בן הזוג השני, נוצר מקום של תלות רגשית שאינה מאפשרת צמיחה וגדילה. לומדים לבחון גבולות אישיים ולפרוץ אותם. ו....לא, זה לא בעיקר כדי להגשים פנטזיות. זה בעיקר כדי ללמוד איך למוסס ולהעיף את הגבולות העמוקים יותר שבתוכנו, אלה שמונעים מאיתנו להתרחב, להגדיל את המרחב שלנו, שמקשקשים לנו בראש "אתה לא יכול...".
כאשר אדם מעניק לעצמו את מרחב המחייה הפנימי שלו, הוא עובד ממקום של עצמאות רגשית. הוא כבר לא תלוי בבן זוגו שיעניק לו את המרחב הזה, אך כאשר זה קורה, הלב מתרחב כל כך, עד שאדם מרגיש שכבר אין לו מקום להכיל אותו.

טנטרה מלמדת את המקום של ה"נון אטאצ'מנט",
(ואין לנו ביטוי טוב יותר לכך בעברית, ואבוי לנו אם המלומדים מהאקדמיה ללשון ידעו מזה...).
זה מתחיל בתרגולים שונים של עצמאות רגשית מחפצים שונים, מדברים שיצרנו, וממשיך גם באנשים, בבני זוג.
עוצמה אמיתית יש בה, בעצמאות הזו, כי היא מאפשרת לנו להתנהל עם בני זוגנו ללא פחד.
כאשר אדם מתנהל בזוגיות שלו מתוך פחד, הוא מריץ סרטים בלי הפסקה.
"מה יקרה אם הוא ימצא מישהי יותר צעירה/יפה/סקסית/שעירה?"...
"מה אני אעשה אם היא תברח לחיות עם איזה כושי או איזו פיליפינית? או סתם מישהו עם יותר שערות על הראש ופחות שערות באזניים?"
זה גורם לו להתנהל מתוך פחד ושיקולי דעת מוטעים.

האמת הינה, שישנם עוד כל כך הרבה דברים בהם טנטרה תורמת לזוגיות בריאה, שרק התחלנו.
איפה המקום של הקבלה המוחלטת?, של האהבה ללא כל תנאים?, של האיזון בין יין ויאנג? של סוד המגע? של המיניות הטנטרית? ושל... ושל...
צ'יק צ'אק נגיע לניוזלטר של יום העצמאות ולא נסיים.

בספרה "חיי טנטרה, מסעה של אישה" מספרת רדהה ליוגליו על החופש, שהינו סוד האינטימיות הטנטרית.
אהבה זקוקה לחופש כדי לפרוח , היא כותבת.
היחד זקוק למרחב על מנת לקרות.
האיחוד שאנו כמהים לו זקוק לעצמאות כדי להתרחש
ויש צורך באומץ כדי לתת את הלב, מבלי לנסות להחזיק בעלות על ליבו של האחר.

לבנו מתרחב כאשר אנו קוראים את שורותיו הנפלאות של ג'ובראן חליל ג'ובראן. בחתונה הטנטרית שערכנו לעצמנו בעשור שלנו יחד, קראנו את הקטע בפני כל הקהל.

"תנו מרחבים ביחד אשר לכם
והניחו לרוחות השמים לחולל בניכם.
אהבו זה את זה, אך אל תאסרו את האהבה בכבלים.
הניחו לה להיות ים רוגש בין עמקי נשמותיכם.
מלאו זה את כוסו של זה, אך אל נא תשתו מכוס אחת.
בצעו מפתכם איש לרעהו, אך אל נא תאכלו מכיכר אחת.
שירו וריקדו יחדיו, עלזו ועלצו, אך הניחו כל אחד לנפשו.
כּמיתרי הקתרוס הרוטטים בגפם לנעימה אחת.
תנו את לבכם אך לא למשמורת האחר.
כי רק יד החיים, היא שתכיל את לבבכם.
עמדו יחדיו, אך לא סמוכים מדי.
הן עמודי המקדש מרווחים הם,
והאלון והברוש זה בצלו של זה לא יגביהו."

ג'ובראן חליל ג'ובראן

זקוקים לסיוע, הבנה, כתף תומכת, גב איתן וליווי מקצועי אוהב ורגיש עבור הזוגיות שלכם?
צרו קשר.
אנחנו כאן עבורכם באהבה ללא תנאים וללא שיפוטיות מכל הלב.


#זוגיות_נכונה #התפתחות_אישית #עצמאות_רגשית #מנהיגות_עצמית #חיבור_השלמים #טנטרה_כדרך_חיים #חופש_בחירה #מרחב_מחייה #מבט_נשמה #איזון_רגשי

👩🏻🕉️ סדנת הטנטרה הראשונה שלי. 🧘🏼‍♀️🦋

"מי שהגיע עם בן/בת הזוג שלו השתדלו לא לעבוד יחד"
המשפט הזה העביר בי צמרמורת של משהו לא ממש טוב בתוך הבטן.
זה היה לפני שנים. ממרומי הימים האלה זה נראה כמו לפני נצח. פסטיבל "סגול" הראשון שלנו, אביב 2003.
את הפעילויות בתכניה בחרנו יחד, הכל חדש, קורץ ומסקרן. עד לאותו זמן עבר כל אחד מאיתנו, בנתיב של חייו, כבר אי אילו סדנאות. כל אחד מאיתנו מגיע עם רקע של עבודה והתפתחות רוחנית לתוך הזוגיות הזו שלנו.
בין כל הפעילויות שבחרנו לנו הייתה גם סדנת טנטרה. הסקרנות הביאה אותנו אליה.
מה זו הטנטרה הזו בכלל?
למגינת ליבי , אני לא ממש זוכרת מה סיפרו שם על טנטרה. עם זאת, היטב נחרטו בי המילים "...השתדלו לא לעבוד עם בן הזוג..."
מה? למה ?
הייתה סוג של בעתה קלה בתוך המהומה שיצרו המילים בראשי. מה פתאום, שגבר אחר יגע בי? או, שאני אגע בגבר אחר?
התפתלו להן בתוכי מחשבות של - לא רוצה, אמא'לה אני לא מכירה אותו, מה פתאום להשען גב אל גב? איפה בן? שיציל אותי מהבלגאן הזה...
ושוב - לא רוצה...

עד לאותו רגע בו חשתי לראשונה את הגב שנשען עלי.
פתאום המגע הוא זה שדיבר. והרי סודות המגע נגלו אלי כשלמדתי את "שיטת גרינברג" שם התחדדה והתבהרה לי השפה של המגע. שם בסדנא מצאתי שזה אפילו מעניין. נחמד לנוע בהקשבה לאחר שאני בכלל לא מכירה - יתרה מכך, נהנתי מאוד.
אז קלטו חושי שכל הרעש היה אזעקת שווא ואפשר לצאת מהמקלט, לפקוח עיניים לשמים ולראות את השמש מחייכת אלי. לא קרה כלום, הייתי בסך הכל, צריכה רק להרשות לעצמי לחוות חוויה. לדעת שאוכל לסמוך על עצמי שהכל יהיה בסדר.
כך טלטלה אותי הסדנה, בין קטבי הרגשות. מחשש גדול אל הנאה צרופה. אף אחד מסתבר בסופו של דבר לא "נדבק" אלי ו"שלח לי ידיים" כמו שחששתי. מצאתי את עצמי עובדת עם אנשים שונים, ולומדת בעיקר על עצמי דברים חדשים.

את התחושות שבאו בחלק הבא ממש לא צפיתי. למען האמת, הופתעתי מעצמי.
המנחה הסביר על ישיבת ה"שיווה שאקטי" ...
ברגע שהבנתי שאני אמורה לשבת על בן הזוג שלי, פנים אל פנים כשאנו מצמידים את אזור האגן זה לזה ויושבים בחיבוק, הוצפתי מחדש.
שוב עלו כל אותן מחשבות וגבולות ושיירי החינוך שכולנו מקבלים בעודנו ילדים. איך לכל הרוחות אני אמורה לשבת כך בצורה כזו עם אדם שאיני מכירה ?
עם זה - הפעם נכנס גם בן לזווית העין שלי. גם הוא ישב שם ב"שיווה שאקטי" עם אישה.
שוב, מערבולת המחשבות חישבה לגלוש מתוך אוזני החוצה ולהטביע אותי שם, בתוך בליל מחשבות וחששות בלתי מוסבר. אליהם התלוותה בהידור תחושה של קנאה נוראית, בלתי אפשרית ומציפה כל.
צונאמי ענק של רגשות געש בי. לא זאת בלבד שהייתי צריכה לגייס את עצמי להתמודד בסיטואציה מאוד חדשה ולא מוכרת גם קנאה נוספה לתוך זה? לא יכולתי להכיל את עצמי. לא יכולתי לנשום כמו שבקש המנחה. מי בכלל נשם??? מה זאת נשימה??? כולי הייתי כאב לב אחד גדול עם גוש ענק של בכי שמאיים להתפרץ...

וכך בתוך הטורנדו הזה, מאי שם , בן מבזיק לי חיוך אוהב, מלטף מחבק. בתוך ההצפה הגדולה הזו לא יכולתי להבחין בחיוך הקסום הזה. דמעות שלא הרשיתי להן לזלוג סימאו את עיני. אין לי אפילו מושג איך הסתיימה הסדנא.
אני זוכרת את השיחה הארוכה שניהלנו יחד , נשמתי התאומה ואני. אני יודעת שמשם החלה דרכי והגיעה למקום המופלא בו אני מצויה היום. המקום הזה בנתיב של חיי שהגעתי אליו דווקא בזכות המון רגעים קטנים שמרביתם היו אתגר גדול. רגעים שמרביתם התחילו בכאב והסתיימו בחיוך ובלב פתוח ואוהב.

למדנו לחפש תמיד את הטוב בכל סיטואציה.
גם ברגעים לא קלים, אחרי שוך הסערה היינו מביטים זה בזה ואומרים- "או.קיי. מה טוב בזה?", "איך הופכים את זה להזדמנות לעליית מדרגה?"
מתוך החששות שהתלוו אלי בכל פעם, האתגרים והסערות שבדרך, צמחה מי שאני היום. הבטחון העצמי בא עם כל התנסות ואתגר, הידיעה הברורה שאני שם קודם כל בשבילי, לא כי אני אגואיסטית (שהרי לימדו אותנו לא לחשוב רק על עצמנו), אלא כי הגברים ה"מטרידים" מהם חששתי לא יגיעו אלי בכלל. גם אם יגיעו אדע לומר- לא!
גם כי כאשר אני שם בשביל עצמי, אני חווה כל חוויה במלואה. אני לא שבוייה בגלגל של אוגר שרץ לשום מקום. בהיותי נטולת לחץ וחששות, אני מביאה את השמחה והאהבה שהנני, איתי לכל מקום. להגיע עם אנרגיות כאלה בהחלט ממגנט לחיי יותר ויותר אנשים ודברים קסומים.
הדרך שלנו, כזוג, להיות בשקיפות, בתקשורת מלאה, לחלוק את הרגשות והחשש, הדרך להוציא את הטוב מכל התנסות , הביאה את הביטחון בתוך מה ומי שאנו יחד.
היום לאחר כברת הדרך אותה עברתי מאז, אני יודעת שהנתיב הזה של חיי יזמן לי עוד שיעורים. עם זאת אני יודעת להתבונן אל המקום בו הייתי,
לציין לעצמי את הדרך המופלאה הזו שטנטרה כתפישת עולם שלובה בה כאריג משי יפיפה שעוטף ברכות את חיי.

את השיעור הזה בין היתר אנו יחד חולקים עם הנשים שבאות לסדנאות שלנו. מתוך הרגעים המאתגרים שעברנו, נוצרה ההבנה לאורה אנו מתנהלים. איתה התובנה העמוקה שעליה מדברת טנטרה - לחגוג את החיים באמירת כן לכל חוויה הניקרת בדרך רק מתוך הבטחון העצמי המוחלט ביכולת שלנו, ובמיוחד שלי כאישה, לומר "לא" ברור ומדויק ברגע שזה יגיע.

שיהיה לכם הכל הכל נפלא והחיים ילטפו וירגשו.

אנחנו מזמינים אתכם מכל הלב להיכנס לעולם הטנטרה הרבה יותר ברכות ועדינות ממה שאנחנו חווינו בסדנה הראשונה שלנו.
בואו "לפרפרים בבטן" ותחוו סדנה שממש מותאמת למתחילים שלב ראשון. מאד עדינה והדרגתית. לא מאתגרת.
העבודה בסדנה הזו גדושה בחוויות זוגיות מדהימות. מאד מקרבת ומרעננת את הקשר.
תלמדו את עצמכם דרך ההיכרות עם עולם הטנטרה ותצאו לעולם מוכנים למסע חדש ומרגש בחייכם האישיים והזוגיים.


#בן_ואפרת #טנטרה #סדנת_טנטרה #פרפרים_בבטן #פסטיבל_סגול #רוחניות #מגע #שיווה_שאקטי #התמסרות #נשימה #אהבה#זוגיות #מסע_זוגי

🦁🏃‍♂️ מה לעשות כשמתנפל עליך אריה 🦁🏃‍♂️

כשנקלעים למערבולת בים

ימי סוף הקיץ משכו אנשים רבים לחוף הים.
שבת בבוקר, והחוף מלא במשתזפים, שחקני מטקות ורוחצים בים. זה הזכיר לנו שהים אינו תמיד שקט. לעיתים הוא סתם סוער, אך לעיתים יש לו זרמים חזקים. מי שאינו יודע איך להתנהל כשהוא נקלע למערבולת, עלול לטבוע.
הדבר המסוכן ביותר עבור שחיין שנקלע למערבולת הוא להתנגד לזרם. להלחם בכוחות טבע חזקים ממך פי אלפי מונים, רק יוביל לאסון. מה שצריך לעשות זה להתמסר לזרם, לתת לו לקחת אותך, לצוף ותוך כדי כך, לאט לאט לכוון את עצמך החוצה.
זה הזכיר לנו ממש תוך כתיבת שורות אלה סיפור לא כל כך ידוע על דייויד ליווינגסטון החוקר הנודע של יבשת אפריקה. יום אחד התנפל עליו אריה פצוע, נעל את לסתותיו על כתפו וגרר אותו מאות מטרים. לאחר הארוע, סיפר ליוינגסטון שהוא פשוט התמסר לאריה בכניעה מוחלטת, וזה איפשר לו לא לחוש כל כאב. זה גם מה שאיפשר לו להחלץ משיני האריה בשלום. (באופן יחסי. כתפו של ליוינגסטון לעולם לא שבה להיות מה שהיתה).

זה כוחה המדהים של ההתמסרות.

להתמסר מתוך עוצמה

טנטרה מלמדת להתמסר לחלוטין, התמסרות טוטאלית. אך יודעת גם להסביר - התמסרות אמיתית אינה וויתור, אינה כניעה. התמסרות אמיתית יכולה לבוא רק במקום בו קיימת עוצמה. כאשר אדם בא ממקום של עוצמה פנימית הוא יכול להיות בטוח לחלוטין שבכל מצב בו הוא נתון, הוא יהיה בשליטה מוחלטת על מצב העניינים. תמיד תהייה לו יכולת הבחירה החופשית. הבטחון המוחלט הזה, הידיעה הפנימית, הם אלו שמאפשרים להתמסר. אדם שמוותר מעצמו, או מוותר על עצמו, אינו יכול להתמסר. אין בו את העוצמה. אין בו את התחושה הפנימית של שליטה במהלך חייו. הוא יפחד להתמסר מכיוון שבכל רגע משהו שאינו בשליטתו עלול להתרחש.

כדי שאוכל להתמסר באופן מוחלט, כפי שטנטרה מבקשת, אני חייב לצאת למסע המופלא שיאפשר לי יותר ויותר, להכיר את עצמי מבפנים. לדעת היטב מי אני, מה יכולותי. חייבת להיות בי אהבה אמיתית לעצמי, לקבל את עצמי כמו שאני. אני חייב להכיר את מערכת עקרונותי, את מה שמוביל אותי גם במקומות היותר מאתגרים של החיים. התכונות הללו יאפשרו לי לחוש בוטח בעצמי וביכולותי. יש בזה משהו שמתחבר לפרדיגמת השפע לעומת פרדיגמת החסר. אדם ששופע ביטחון עצמי, קבלה עצמית, הכרה עצמית, מתוך המקום הזה של השפע, יכול להעניק בקלות רבה. התמסרות הינה צורה גבוהה מאד של הענקה. אדם שחווה חסר של אותם אלמנטים של בטחון עצמי וכו', מתוך אותו מקום של חסר, אינו יכול באמת להעניק, קשה לו להתנתק מהמעט שיש בידיו והוא הופך להיות פריק של שליטה.

כן, השליטה, השליטה הזו...

כל אחד רוצה לחוש שהוא שולט במהלך חייו, אבל רבים אינם יודעים כיצד. טעות נפוצה של אנשים היא לחשוב, שכאשר אתה מתמסר אתה מוותר על השליטה בחייך. ההיפך הוא הנכון! כאשר אתה מחזיק בכח, נלחם, לא משחרר, אתה נמצא בחוסר שליטה מוחלט. אלו המחזיקים בכח בשליטה, הם המועדים ביותר לפורענות באותן מערבולות בים. הם אינם יכולים להתמסר. לרוב זה מכיוון שלעולם לא היה בהם האומץ לחוות את חוויית ההתמסרות מנסיון. מאחר וההתנסות מפחידה אותם, הם לא חוו לעולם את העוצמה הניתנת בהתמסרות. אנחנו מכירים את זה היטב ממהלך עבודתנו. כשאנו עובדים עם אנשים שקשה להם להתמסר, אנו יוצרים סביבה בטוחה, עוטפת ומגוננת, כזו שאדם יכול לקחת בה סיכון מחושב. אנו מעודדים את האדם להתנסות בהתנסויות שמחייבות שחרור מוחלט, ודרך חווייה ועוד חווייה ועוד אחת, הוא לאט לאט מפנים את העוצמה שבהתמסרות.

אחד הדברים שמאפשרים את ההתמסרות הינו להיות מסוגלים לשים את הראש בצד. ההבדל בין הראש ללב ניכר כאן מאד. כאשר אנו עובדים עם הראש החושב, אנו נתונים להרבה מאד מנגנוני ביקורת. לראש החושב שלנו יש תפקיד גדול - לשמור עלינו מבחינה הישרדותית. הוא מזהיר אותנו בפני הסכנות הטמונות בכל דבר. הבעיה עם זה נוצרת, כשאדם מרשה לראש להפוך לבעל הבית. לראש שלנו יש דפוס, להסריט סרטים ולדמיין גם דברים שאינם קיימים, גם דברים שעוד לא קרו ושסביר מאד להניח שלא יקרו, עולים. זה תוקע לנו מקלות בכל הגלגלים. הראש שלנו גם אחראי לשופט הפנימי. מכירים אותו, נכון? זה שכל הזמן מטרטר לנו "למה ככה, ולמה ככה?", משגע אותנו, מקטין אותנו... הראש שלנו מניפולטיבי, עוקף דברים, "מסדר" לנו תירוצים שונים להמנעות. כל המנגנונים הללו מפריעים לאדם להתמסר.

לעומת זאת הלב - יש לו דרך אחת - הדרך של האמת הפנימית שלנו. דרך שיש בה הרבה אומץ ותעוזה, שאין בה התפתלויות או בעד ונגד. זו דרך של חוסר שיפוטיות. עם כל היתרונות הגדולים שיש לראש החושב, כשמגיע הזמן להתמסר, צריך לדעת לתת לו לנוח בצד. להפעיל את הלב במקום זה. זהו אחד השיעורים הגדולים בטנטרה, ללמוד בעזרת המדיטציות, בעזרת המודעות וההכרה הפנימית, להיות אנחנו בעלי הבית ולהפוך את הראש למשרת לנו. אז אנו שולטים בסיטואציה ומתמסרים.

אני מתמוסס ונעלם...

יש בהתמסרות אמירה חזקה מאד: "אני מתמוסס ונעלם, ועם זאת נשאר עם הבחירות החפשיות שלי" העוצמה הפנימית שבי מאפשרת לי את ההתמוססות וההיעלמות, לסלק את האגו שלי ולהתמסר.

התמסרות מתאפשרת רק במקום של קבלה מוחלטת. קבלה מוחלטת שלי את עצמי כפי שאני. אני בסדר כפי שהינני, לא שופט את עצמי. קבלה מוחלטת של כל אדם כפי שהוא, לא לתייג אנשים, לא לקטלג אנשים. קבלה מוחלטת של כל מצב שנכנס לחיי כפי שהוא. זה לא טוב, זה לא רע, זה מה שזה. כאשר יש קבלה מוחלטת (עד כמה שאפשר... כולנו בני אדם), נמנעים מאיתנו קונפליקטים פנימיים ולבטים, אנחנו יכולים לבחור בהתמסרות מבלי שישמעו כל מיני קולות פנימיים של בעד ונגד.

כאשר אדם רוצה ללמוד משהו לעומק, להגיע לטרנספורמציה אמיתית מתוך בחירה, הדרך היעילה ביותר ללימוד הינה דרך החווייה, דרך ההתנסות. אי אפשר ללמוד באמת, באופן יעיל, מתוך חווייה והתנסות, מבלי התמסרות מלאה של התלמיד למורה. רק כאשר התלמיד מתמסר לחלוטין להובלה של המורה, הוא יכול להגיע לאותם המקומות שמראש נראים לו כביכול כלא הגיוניים. כל אותם מקומות שללא ההובלה וההנהגה של המורה, הוא לא היה בוחר בהם, כיוון שהראש החושב היה מונע ממנו את ההתנסות והחווייה.

אנחנו מזמינים אתכם להתמסר.

אנחנו תמיד מזמינים אתכם להתמסרות.
בכל פעילות, בכל סדנה, בכל חווייה שהיא, בין אם אתם מגיעים אלינו למפגש אישי או כל סדנה שהיא.

השבוע יש לנו עבורכם הזמנה מיוחדת.
ביום חמישי הקרוב נערוך את הסדנה "התמסרות".
הסדנה הזו, כשמה כן היא - מבוססת על התמסרות. זו סדנה מיוחדת במינה לזוגות מתקדמים. היא מביאה באמת את העומק המדיטטיבי והטקסי של הטנטרה.
אם אתם רוצים לקחת את ההתנסות שלכם בעולם הטנטרה לרמה אחרת של חיבור. אם אתם פתוחים לחלוטין מבחינת המיניות והעירום ובאמת מוכנים להתמסר לטקסי עומק ארוכים ולעבודה מקורית וייחודית - זו הסדנה עבורכם.
כנסו לקישור באתר שלנו "התמסרות". קראו את התיאור. כל הפרטים הנחוצים מופיעים שם.
ההרשמה דרך דף הסדנה. נשמח לראותכם.


#בן_ואפרת #טנטרה #התמסרות #מערבולת #דייויד_ליווינגסטון #שליטה #עוצמה #וויתור #אהבה #אהבה_עצמית #שפע #פרדיגמת_שפע #שיפוטיות #אומץ #קבלה_מוחלטת #טרנספורמציה